כמה חסרי תקדים היו מופעי המיזוגיניה והשוביניזם שהביאו את מי שהביאו לקרוא לעברה - סליחה מראש על הביטוי הקשה - "ילדה קטנה"? נפעמתם מהחיבוק שקיבלה מכל האגף השמאלי של הכנסת ושל התקשורת – מתמר זנדברג ועד זהבה גלאון, ומיאיר לפיד ועד שלי יחימוביץ? התרגשתם מהכתבות המחבקות והמלטפות שהיא זכתה להן בכל שלוש מהדורות החדשות, אגב ביקורת קשה על כל מי שפתח נגדה את הפה? ובכן, הייתם קורבן לתרגיל ביחסי ציבור, תרגיל שלא יכול להצליח אף פעם בלי שיתוף פעולה סימביוטי בין פוליטיקאים לכלי התקשורת, שמתמסרים להם באופן מביך.
אלא מה? העולם, למרבה הצער, מתנהל מעט אחרת, ואנחנו, בתקשורת, חייבים לשמור בעניין הזה על אמת מידה אחידה. לא יכול להיות שכאשר זה מתאים לנו פוליטית, מסרון מכוער מוצג כהסתה וזוכה לסיקור תקשורתי רחב, וכאשר זה לא מתאים לנו פוליטית, מסרון כזה אפילו לא מובא לידיעת הציבור.
צריך להודות שליד הטקסטים האלה, מה שנשלח לסילמן נראה כמו חומר לגיטימי לשעת מחנך בבית ספר עממי. אבל את סילמן הפכה התקשורת, בשירות הפוליטיקאים מהקואליציה, לקורבן, ואני מוכן להעריך שלגלית דיסטל אטבריאן זה לא יקרה בחיים. טלפנתי גם לח"כ קטי שטרית. שאלתי אותה אם גם לה יצא לקבל פה ושם הודעות כמו אלו שנשלחו לסילמן. שטרית צחקה. זמן קצר אחר כך שיגרה לי כמה דוגמאות. שוב אבקש את סליחתכם, אבל כדי להבהיר כמה הכל פה צבוע ומוטה, אין לי ברירה.
הנה, בבקשה, כמה מההודעות: "מי את קטי שטרית ומה עשית בחיים שלך... את יכולה רק לתאר לעצמך שאת הלילות הקרובים את לא תעבירי בשינה. סמרטוט ריצפה שכמותך"; "פילה שמנה מזוהמת... שרמוטת רחוב... תת רמה מרוקאית מסריחה"; "נבלה סרוחה"; "שקרנית פח זבל אישה אשפה נוכלת טיפשה חולת נפש, חרטטנית בת אלף, כלב מי הביא אותך לעולם יא גוש חרא מהלך, ביביסטית זבלה את המיץ של הזבל בת עוולה חלאת אדם"; "תגידי את זונה?"; "בושה להיות מזרחי שרואה נשים כמוך מלקקות את דרכן למעלה... לכי לעזאזל את והמשפחה שלך. זבל עופות"; "לכי תזדייני יא חתיכת אפסה... ממליץ לך להירגע ומהר, ולהחליף תסרוקת, את נראית בת 100".
לא מפגן של מיזוגיניה היה השבוע בוועדה המסדרת של הכנסת, ולא מפגן חסר תקדים של איומים הוצג השבוע על מכשיר הטלפון הסלולרי של עידית סילמן, אלא מפגן של צביעות פוליטית ותקשורתית שקופה, צפויה ומאוסה.
התרעות פיקוד העורף