ועדת הבחירות המרכזית, שעמדה בלב המצב הפוליטי הרגיש, והייתה צריכה לתפקד בשקיפות יתר ועל פי נוהלים מוסדרים, סופגת ביקורת חריפה בדוח, אך עם זאת, מבקר המדינה בחר לציין לטובה את אופן התמודדותה של הוועדה עם ריבוי מערכות הבחירות, ועם הגידול במספר בעלי זכות הבחירה, וטען שהטיפול באתגרים הכרוכים בכך ראוי להערכה.
התקציב התנפח - בגלל הקורונה?
בתחילת הדוח צוין כי בשנים 2020-2013 התקיימו בישראל חמש מערכות בחירות, ומערכת בחירות נוספת התקיימה במרץ 2021. שלוש מהן התקיימו בתוך פרק זמן של שנה אחת בלבד - בין אפריל 2019 למרץ 2020. מבקר המדינה בדק את נושא התקציב וההוצאות של ועדת הבחירות המרכזית. הבדיקה כללה את התקציב לניהול מערכות בחירות, ההוצאה על שכר, על רכש שירותים ומוצרים, תעמולה וגיוס והעסקה של עובדים.
עוד צוין כי לאחר סיום הביקורת, במרץ 2021, התקיימה מערכת בחירות נוספת לכנסת ה-24, שלא שוקללה בדוח, והתקציב שלה עמד על כ-675 מיליון ש"ח - גידול של 72% לעומת תקציב הבחירות לכנסת ה-23 שהתקיימה שנה קודם לכן. ייתכן, כי הגידול נבע מהגדרתם של כ-230 מיליון ש"ח מתוך התקציב כתוספת לקיום הבחירות בתקופת הקורונה.
עוד עלה כי יש פערים ניכרים בין מידת ניצול משאבי האנוש בוועדות האזוריות השונות, בהתחשב במספר הקלפיות ובמספר בעלי זכות הבחירה בהן. למשל, בבחירות לכנסת ה-23 הוקצו לוועדות האזוריות צפת וכינרת 18 ו-17 חודשי העסקה לכל 100 קלפיות, בהתאמה, ו-34 ו-31 חודשי העסקה לכל -100,000 בעלי זכות בחירה, ולעומת זאת לוועדות רחובות ותל אביב הוקצו 5 ו-7 חודשים לכל 100 קלפיות ו-9 ו-12 חודשים לכל 100,000 בעלי זכות בחירה, בהתאמה. פערים דומים היו גם בהקצאת המשאבים לוועדות האזוריות במערכות הבחירות האחרות שנבדקו. פערים כאמור עשויים להעיד על ניצול לא יעיל של משאבים להעסקת מאות עובדים.
העלאות שכר ללא אישור מתאים
בביקורת נמצא כי בשנת 2019 ועדת הבחירות חילקה תוספות שכר לחלק מעובדי תקופת הבחירות בשיעור ממוצע של כ-6.8% משכרם, וחודשים אחדים לאחר מכן אושרה תוספת נוספת לכלל עובדי תקופת הבחירות בשיעור 32% משכרם. אחד מהנימוקים העיקריים לתוספת שכר זו, קושי לגייס עובדים לתקופת הבחירות, לא עלה מנתונים שהציגה ועדת הבחירות בפני הגורמים המוסמכים לאשר את התוספת.
עוד צוין בדוח כי "בתוך כחמש שנים, בין הבחירות לכנסת ה-20 לבין הבחירות לכנסת ה-23, גדל מספר המשרות של עובדי תקופת הבחירות ב-22%, ההוצאה על העסקתם גדלה ב-63%, וההוצאה הממוצעת על משרה גדלה ב-34% - כמעט פי 8 מהגידול בהוצאה הממוצעת על שכר העובדים בגופים ציבוריים בתקופה האמורה (4.3%) ופי 3 מהגידול בהוצאה הממוצעת על שכר העובדים במשרדי הממשלה באותה תקופה (10.4%)".
היעדר שקיפות וקיצור מכרזים
שיעור השימוש של הוועדה בעילת הפטור של התקשרות המשך היה גדול ב-87% משיעור השימוש בה במסגרת הרכש הממשלתי ושיעור השימוש של הוועדה בעילת הפטור של התקשרות עם ספק יחיד דומה לשיעור השימוש בה במסגרת הרכש הממשלתי. השימוש הנרחב של ועדת הבחירות המרכזית בעילת הפטור בהתקשרות ששווייה אינה עולה על 50,000 ש"ח ובעילות הפטור ממכרז המיועדות להתקשרויות דחופות והתקשרות המשך עשוי להוביל למסקנה שהוועדה נדרשת לרכוש חלק נכבד מהטובין והשירותים הדרושים לצורך קיום הבחירות בתוך פרקי זמן קצרים, אשר אינם מותירים די זמן לקיום הליך מכרזי.
בהיבטי שקיפות עלה כי ועדת הבחירות לא פרסמה את הצעות התקציב באתר האינטרנט שלה. עם זאת, הצעות תקציב הנדונות בוועדת הכספים של הכנסת מפורסמות באתר האינטרנט של ועדת הכספים כחומר רקע לישיבות שבהן הן נדונות; מידת השקיפות שנוהגת ועדת הבחירות המרכזית בכל הנוגע למספר המשרות של עובדיה ולשכרם אינה מצויה בהלימה לנהוג בשירות הציבורי; הוועדה לא פרסמה החלטות שקיבלה בדבר רכש בפטור ממכרז כנדרש בתקנות חובת המכרזים ואינה מפרסמת נתונים על כלל התקשרויותיה, כמקובל במשרדי ממשלה.
למרות הגידול בתקציב ההסברה - אחוז ההצבעה לא עלה
בדוח מבקר המדינה התייחסו גם לתקציב מיוחד שהוקצה לוועדת הבחירות המרכזית שנוגע לעידוד בעלי זכות ההצבעה ללכת ולהצביע. עם זאת, הוא מצביע על כך שלמרות הגידול בתקצוב, לא נרשמה עלייה באחוז ההצבעה, אלא ירידה: "בין מערכת הבחירות לכנסת ה-20 לבין מערכת הבחירות לכנסת ה-23 גדל תקציב ועדת הבחירות לפעולות הסברה לציבור פי 2.5, וביצוע התקציב גדל באותה תקופה פי 2.6 והסתכם בכ-6.7 מיליון ש"ח. זאת לעומת שיעורי הצבעה של 72.34% ו-71.5% בבחירות לכנסת ה-20 ובבחירות לכנסת ה-23, בהתאמה".
"נדרשת הקפדה על יעילות תקציבית"
תגובת ועדת הבחירות המרכזית
מטעם ועדת הבחירות המרכזית נמסר בתגובה לפרסום: "משרד מבקר המדינה ערך בדוח הביקורת השוואה של תקציבי ועדת הבחירות החל מהבחירות לכנסת ה-20, שהתקיימו בשנת 2015, ועד לבחירות לכנסת ה-24 ,שהתקיימו בחודש מרץ 2021, בשיאה של מגפת הקורונה. השוואה זו מתעלמת לחלוטין מהעובדה שלביצוען של 4 מערכות בחירות ברצף, בפרק זמן של שנתיים ו-3 חודשים בלבד – יש משמעות תקציבית ניכרת, וכי כל העלויות התקציביות של כל אחת ממערכות הבחירות הועמסו על פני תקציב אחד בלבד, לעומת מערכת בחירות שמתקיימת אחת למספר שנים, שבה נפרסות העלויות התקציביות על פני מספר שנות תקציב.
כמו כן מתעלמת הביקורת מהעובדה כי אופי פעילות הוועדה, אופן עבודתה, תהליכי העבודה בתחומים השונים והמשימות המוטלות לפתחה, השתנו לחלוטין והשתפרו ממערכת אחת למערכת שלאחריה. מאז הבחירות שהתקיימו בשנת 2015 הוועדה צעדה כברת דרך, ובמונחי זמן של בחירות, מדובר למעשה בפערים של 16 שנים לפחות (אילו היו מתקיימות במועדן), ולא בפערים של 5 שנים בלבד"...
התרעות פיקוד העורף