גנס אמרה: "נרשמת עליה מהירה וחדה בתחלואה ברוב מדינות העולם. כמחצית מהתחלואה שנכנסה לארץ – הן ממדינות שמהן אין חובת בידוד. המודל הקודם כבר לא אפקטיבי, וזמן התגובה היה יחסית ארוך – כשבועיים, והגבנו באיחור לאחר שהתחלואה כבר הייתה בארץ, יש לשנות התפיסה – ויש להרחיב משמעותית את חובת הבידוד, אך לצמצם את המדינות האסורות לנסיעה. המטרה לצמצם את היקף התחלואה, ואנו יודעים על מספר זנים מסוכנים שהחלו להתפתח במספר מדינות בעולם".
לדבריו, ככל שהעולם יותר יתחסן יהיו פחות זנים, והמשחק בזמן, ודחיית חדירת הזנים לארץ, הן בהחלט כדי לאפשר ליותר אנשים להתחסן. לא כל מה שהכרנו בגל הראשון, השני והשלישי מתרחש גם עכשיו, והמחלה הזו מחייבת אותנו להתמודד כל הזמן. הוא הוסיף: "לשמחתנו טרם נמצא וריאנט בלתי עמיד לחלוטין. אנו מצרפים הרבה וריאנטים ופה ושם מזהים וריאנטים חדשים. ברגע שנכנס אדם והולך לבידוד עם הווריאנט הדרום האמריקאי קטעתי את השרשרת. הבעיה תהיה אם אדם לא שמר על הכללים והסתובב והדביק".
מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ גינזבורג הדגיש את החובה לאכוף את חובת-הבידוד של המגיעים ממדינות מסוכנות. הוא קרא למנוע מכאלו, את הכניסה לתחבורה הציבורית מנתב"ג, ברכבת או באוטובוס. גינזבורג קרא להימנע מהצורך באישור נוטריוני למסמכים המוגשים לוועדת-החריגים להיתר יציאה למדינות האסורות, אלא להאמין לאזרחים – ואם יתברר שהם שיקרו להעניש בחומרה. אמנון שמואלי, נציג רשות האוכלוסין השיב כי אישור עו"ד נדרש כדי לאמת את המסמכים ולהבטיח את מהימנותם. עירית ויסבלו מהיעוץ המשפטי של רשות האוכלוסין, הוסיפה את מעורבותם בהפעלת ועדת חריגים זו.
ההסכמון הוא יישומון המשמש, בהסכמה מרצון, לפיקוח אחר השבים מחו"ל הנדרשים לבידוד. לאחר שחוזר ממדינות מסוכנות יביע את הסכמתו לפיקוח טכנולוגי, הוא ישלח את מיקומו בבידוד. ההסכמון פועל על טלפונים חכמים באמצעות שליחת מסרון עם קישור, שבאמצעות לחיצה עליו המבודד משתף את מיקומו.
בטלפונים שאינם חכמים נעשה שימוש בטלפון הקווי, הנייח, במקום הבידוד. המבודד מקבל שיחה קולית שבה נמסר לו מספר טלפון וקוד אישי בן 4 ספרות, ובמקביל עליו להתקשר באמצעות הטלפון הקווי למספר הטלפון שנמסר לו ולהזין את הקוד האישי.
לדברי תומר לוטן, מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, המשטרה הרחיבה לאחרונה מאד את אכיפת תקנות הקורונה, לצד בניית אמצעים טכנולוגים נוספים לפיקוח ואכיפה טובים ויעילים יותר. הוא סיפר על הצעת חוק שתוגש בימים הקרובים שתרחיב את השימוש ביישומון לא רק למגיעים מחו"ל, אלא גם לחייבי הבידוד בארץ. הוא סיפר על תהליך-למידה של המערכת בימים אלו, באלו שעות מענה חייבי-הבידוד טוב יותר, והמטרה היא להגיע אל כל חייב-בידוד טכנולוגית פעם ביום, ופיזית – פעם ביומיים. להערכתו, בעוד כשבועיים, תשתפר בעשרות אחוזים יעילות הישומון, ובדיוק בנתונים.
עו"ד יאיר מתוק, נציג המשרד לביטחון-הפנים הוסיף כי בתקופה האחרונה הביעו 45% מהשבים מחו"ל את הסכמתם לפיקוח שכזה. חייבי בידוד, דהיינו השבים ממדינות בעלות סיכון-גבוה, הם כ-150 אלף איש, הסכימו להסכמון 21.4%, אך חלקם אינם בעלי פיקוח כזקנים או חייבי-אפוטרופוס, ונותרו 9,706 איש, ולכ-1,800 איש מהם, נדרש ביקור שוטר בביתם כדי לוודא שלא הופר הבידוד.
אורדן טרבסלי, מנכ"ל חברת טכנולגיה-עילית, טען כי הישומון מוגבל ביכולותיו, משתמש בטכנולוגיה ישנה וניתן לעקיפה, ולצמרות פניותיו למשרד לביטחון-הפנים לבדוק חלופות טכנולוגיות – הם לא נענו. נציגי המשרד השיבו כי הישומון עומד בכללים המשפטיים הקיימים, הטענות הללו כבר הועלו ונבדקו, אך נציגי המשרד ייפגשו עם נציגי החברה.
התרעות פיקוד העורף