בהמשך, התייחס עבאס למצבו הבריאותי של אל-חרומי: "סעיד היה אדם בריא, אבל אי אפשר לדעת מה מתחבא מאחורי אדם בריא. כולנו יודעים שאנחנו יכולים ליפול ברגע אחד, הלב שלו בגד בו. כנראה שההתקף היה כל כך חזק שלא נתן לו הזדמנות נוספת. מבחינתנו, אנחנו מבחינה דתית מאמינים שלכל אדם יש את השנים שהוא צריך לחיות אותם. אנחנו מאמינים ומשלימים אבל אין ספק שזה כאב גדול גם לנו בתנועה ובמפלגה וגם לציבור הערבי".
"סעיד כל חייו היה בשירות החברה הערבית. כמורה, כראש מועצה, כראש ועדה של ערבי הנגב, כחבר כנסת. הוא לא חסך במאמץ, חיפש כל פתרון. ניהל לאחרונה את ועדת הפנים, וממש קיבלתי מכל חברי הכנסת מכל הקשת שבחים, איך היא ניהל את זה בהוגנות, מקצועיות, בקור רוח", אמר.
כשנשאל איך הכירו, סיפר יו"ר רע"מ: "אני נכנסתי לאוניברסיטה העברית ללימודי רפואת שיניים, הוא היה שנה שלישית בפיזיקה. מאז, לא נפרדה דרכנו. אנחנו ביחד גם בפעילות בתוך התנועה האסלאמית וברע"מ וגם בפעילות החברתית שלנו בחברה הערבית, במיוחד בנגב".
על חילוקי הדעות ביניהם אמר כי "לא היו חילוקי דעות אבל הוא מבחינתו רצה להשיג יותר בכל מה שקשור לנגב, במיוחד הפסקת הריסות ומתן פתרונות של הסדרה ליישובים. הוא אמר לי 'אני לא יכול להצביע בעד ולא יכול להצביע נגד' על כינון הממשלה, הוא אמר לי 'אתה רוצה שאצביע בעד? אז אצביע, אבל קבל את ההתפטרות שלי מן הכנסת'. אתה מבין איזה בן אדם? הוא לא קשור לכיסא, הוא קשור לעיקרון שהוא צמוד אליו, לציבור שהוא משרת אותו והוא היה מוכן לוותר על הכהונה שלו".
"האירוע של השותפות בקואליציה זה לא היה רגיל. לכולנו היה קשה. אבל אין ספק שסעיד היה בעמדה מיוחדת כי הוא כל יום היה קם בבוקר ושואל 'האם קרה משהו שיפתיע אותנו', במיוחד בנגב. הוא בחמש השנים האחרונות ספר כל צריף ובית שנהרס בנגב, כל אירוע שהיה בשבט או ביישוב מוכר או לא מוכר סעיד חייב להיות שם", הוסיף.
לדבריו, סעיד לא חיפש כיפוף ידיים, "הוא היה מוכן לבוא בהידברות עם כולם. אני זוכר אותו מדבר על הפעילות שהייתה לו עם ח"כ בני בגין ואחרים. סעיד לא היה איש שאי אפשר היה להגיע איתו להסכמות גם בנושאים הכואבים לו, נושאי הקרקעות".
התרעות פיקוד העורף