חבר הכנסת הסביר בתחילת דבריו כי הוא חתום, כעורך דין, על אחת העתירות לבג"ץ בנושא היישוב, אך לדעתו אסור שבית המשפט העליון יתערב בנושא: "אוי ואבוי אם בג"ץ יכריח את המדינה לעשות משהו ויתערב בסדרי עדיפויות ושיקולים. יש פה אירוע עם השלכות מדיניות ובינלאומיות, ההחלטה צריכה להיות של הדרג המדיני והפוליטי, שהוא זה שיישא אחר כך בתוצאות ובאחריות".
לטענתו, בחאן אל אחמר, הימין הישראלי "צודק ב-200%, זה לא חוקי. כשאנחנו נמנעים מלפנות אותו, אנחנו מודים שיש משהו אמיתי בטענות התושבים שם ואז אנחנו מזמינים את הלחץ הבינלאומי. אסור להיכנע לא ללחץ הצבוע של הקהילה הבינלאומית ולא לאיומים של התובעת בהאג. המציאות מלמדת שכאשר אנחנו נכנעים אנחנו רק מזמינים על עצמנו עוד יותר לחצים".
לאחר מכן, סמוטריץ' התייחס למותו של הלוחם בראל חדריה שמואלי: "פה זה לא תוצאה של הוראות הפתיחה באש הכלליות, שגם עליהן יש לי הסגות. צריך להיות ברור שהדבר המוסרי הוא להבין ששערה של חייל אחד שלנו לא צריכה ליפול מראשו גם אם זה אומר הרבה מאוד נפגעים מהצד השני. אנחנו הצד הצודק".
"האירוע פה הוא קו כללי שמוכתב כמוסכמה מדינית המבקשת להכיל את האירועים, להרגיע ולא ליצור הסלמה בשטח. הסיבות הן בראש ובראשונה פוליטיות. . יש כלל ברזל בצבא שיש מרחב ביטחון של 100 מטרים ומי שמתקרב חוטף. פה הייתה הנחיה לפי מה שאני מבין, של הדרג המדיני שביקשה להכיל. העובדה היא שנתנו למחבלים להתקרב לגדר בטענה שאף אחד לא חשב שיגיע מישהו עם אקדח בתחתונים. עצם העובדה שנתנו להם להתקרב למרחב הסטרילי זה לא בסדר. טרור צריך לגדוע ביד ברזל ובשום פנים לא להכיל. כשאתה מגלה חולשה וחשש אתה אחר כך מקבל הסלמה יותר משמעותית. אני מקווה שמי שצריך להפיק את הלקחים יפיק אותם", הוא סיכם.