בישראל נקבע אמנם בהכרזת העצמאות כי המדינה "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין", כלומר מדובר בעקרון יסוד של המדינה, ואולם זכות השוויון לא עוגנה עד היום באופן מפורש בחוקי היסוד.
בעקבות אותה הצבעה, אמר אז יו״ר מרצ, ח״כ ניצן הורוביץ, כי ״אלה יחסי הכוחות האמתיים בכנסת ובעם: התקבלה הצעת החוק להוספת הזכות לשיוויון לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. אמנם טרומית, אבל חשוב מאוד. לאפליה ולגזענות אין רוב״.
הליכוד מסר לאחר ההצבעה: "ליברמן וגדעון סער העבירו היום את 'החוק לביטול חוק יסוד הלאום' שמשמעותו ביטול חוק השבות והצפת ישראל במהגרים לא-יהודים שבסופו של דבר יהפכו את העם היהודי למיעוט בארצו. רק אתמול סער נטש את הליכוד והיום הוא כבר שותף מלא-מלא של השמאל".
ואילו יו״ר סיעת ימינה, שרת הפנים דהיום איילת שקד, אמרה על חוק השוויון: "חוק השוויון הוא חוק פוסט ציוני. בישראל היה מאז ומתמיד שוויון זכויות, בין אזרח לאזרח, יהודי או ערבי. החוק בא לערער על הזכויות הלאומיות של הקולקטיב היהודי".
גם ח"כ צבי האוזר, היום בתקווה חדשה, תקף אז את הצעת החוק ואמר: "צר לי שחברי איתן גינזבורג מעלה הצעת חוק המאפשרת שינוי הגדרתה של ישראל ממדינה יהודית דמוקרטית למדינה המבטיחה זכויות דו לאומיות. לא כך מעגנים שוויון זכויות פרט בחוקה של ישראל".
לקראת הדיון היום אמר ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) כי "גלעד קריב שם לו למטרה לחסל את ישראל כמדינה יהודית. לא פלא שהוא הבין שהשותפים הטובים ביותר לכך הם שליטי העליון, תרתי משמע".
מתנגדי התיקון טוענים, כי חוק יסוד: זכות השוויון עלול לפגוע בזהותה היהודית של המדינה, שהוא יאפשר זכויות לאומיות למי שאינם יהודים, יהפוך את ישראל למדינה רב־לאומית ויפתח פתח לביטול חוק השבות. מסיבה זאת לא הוכנס סעיף השוויון לחוק הלאום.
בהסכם הקואליציוני עם ימינה, לא תקודם חקיקת יסוד חדשה ולא יתוקנו חוקי היסוד הקיימים, אלא בהסכמת כלל סיעות הקואליציה ועל כן הדיונים בועדת החוקה בנושא ישאו תחילה אופי אקדמי.
לדברי ח"כ קריב, שיזם את הדיון בעקבות פסק הדין בבג"ץ חוק הלאום, "הדיון נועד להתניע מהלך לקידום עיגון השוויון בחקיקת היסוד, מתוך התדיינות עם כל השותפות בקואליציה. לוועדת החוקה הסמכות ליזום הצעות חוקי יסוד ואני מקווה כי נוכל להגיע לנוסח מוסכם ולהביאו בתיאום עם הממשלה למליאת הכנסת".
בג"צ דחה בשעתו את כל העתירות נגד חוק הלאום. מרבית שופטי ההרכב סברו אומנם כי מוטב היה אילו זכה עקרון השוויון לעיגון מפורש בחוק היסוד, אך הבהירו כי העובדה שעקרון זה לא עוגן בו בסופו של יום, אינה גורעת ממעמדו ומחשיבותו כעקרון יסוד בשיטתנו.
התרעות פיקוד העורף