אראל: "בנט התחיל את הקריירה הספרותית שלו בז'אנר של מדע בדיוני עם הספר 'איך לנצח מגפה' ועכשיו הוא עובר לרומן מכתבים. היו שני דברים שמאוד הרגיזו אותי. הדבר הראשון הוא שאמר שאם הוא לא יהיה ראש ממשלה, כבר לא תהיה מדינת ישראל. גם נתניהו לא הגיע למקום הזה, הוא התעסק באיום האיראני אבל אמר תמיד שישראל תהיה לנצח נצחים. זאת הפעם הראשונה שראש ממשלה אומר שאם הממשלה הנוכחית תיפול - יש סיכוי שמדינת ישראל תחרב.
"אני יושב פה אחרי שנתניהו ירד מהשלטון ועזב את בלפור. בניגוד לכל הטענות, יש ראש ממשלה אחר ומדינת ישראל פועלת וחיה והשמש זורחת בבוקר. אני כועס, אבל לרגע אחד לא אמרתי שאחרי הבחירות נחרבה המדינה. אני נאבק על עמדותיי ותפיסותיי, אבל בא לפה ראש ממשלה שזרק את הרימון וגם קפץ עליו - ומספיק עם הדימוי הזה, זו מטאפורה מטומטמת. אם הוא באמת היה רוצה להקים פה ממשלה, הוא יכל לבוא ליאיר לפיד ולהגיד לו 'תקים ממשלה, תהיה אתה ראש ממשלה ואני אהיה שר ביטחון'".
דוד: "ככה היו אומרים שהוא מכר את המדינה, גם ככה אומרים לו את זה. אם הוא היה עושה מעשה ונותן ללפיד להיות ראש ממשלה - היו אומרים לו 'מכרת לשמאל את המדינה'. אז הוא לא עשה את זה מתוך ידיעה הוא יוכל לקחת את העשר מעלות ימינה - והוא לקח. שמתי לב שבכל הצווחות של רגב, אני אף פעם לא שומע משהו ענייני שאומר 'מה היינו עושים אחרת', הכל זה צעקות שבר עמומות".
אראל: "צריך להיות חצוף ברמה פנומנליות כדי לבוא ולומר את הדברים האלה על האופוזיציה בזמן שממשלות קודמות התמודדו עם קורונה עוד לפני החיסונים. כרגע יש פה ממשלה אחרת והיא זאת שצריכה לתפקד, אבל בא ראש ממשלה שכותב אגרת מגלומנית ובכיינית, שמשווה את עצמו לבגין באלטלנה. בוא תאר לעצמך אם ביבי היה קורא לאנשים לצאת החוצה, לצאת להיאבק, לצאת לפעולה".
דוד: "קרה, בטח שקרה. הוא גם ממן אוטובוסים. אז עכשיו האגרת היא גם מסיתה? אני מסכים איתך בדבר אחד - מדובר כאן במצוקה, מדובר באדם שאין לו קהל תומכים ולכן הוא צריך לפנות לרוב הדומם שתומך בו".