אתגר התקציב
בממשלה הקודמת, אותה הנהיגו נתניהו וגנץ, תקציב המדינה היה סלע המחלוקת עליו נפלה בסופו של דבר הממשלה. הפעם, כך כל המעורבים מבינים, התקציב הופך להיות אתגר אפילו יותר גדול מכיוון שלאחרונה הקואליציה איבדה את הרוב בכנסת.
צור: "סיפור התקציב נראה יותר ויותר בלתי אפשרי. גם אם הקואליציה תמצא את הדרך להתייצב, מדובר בדיונים קשים, יותר מדי דעות ומשיכות חבל מכל צד בעניין. זה יגיע גם למצב שבו כל צד ינסה לסחוט את ההישגים שלו, מה שיוביל למיאוס גדול בקרב הציבור ויגרום רק לנזק יותר גדול".
רוטציה-מוטציה
לעומת צור, סרי מאמין כי עוד מהיום הראשון לא הייתה בכוונת מפלגות הימין לכבד את הרוטציה: "אמנם הממשלה תתפרק עוד הרבה לפני ולכן השאלה היא היפותטית לחלוטין, אבל היו כבר מי שתדרכו בעבר על כך שברגע שבנט מסיים, לא מחויבים לתמוך בלפיד".
שטראוכלר משווה את הסיטואציה הנוכחית לסדרת המופת "פולישוק" וטוען: "היכולת לתכנן ולהשלים מהלך בממשלה הזו כמעט ולא קיים. להגיע לרוטציה ואז להכריז על הפלת הממשלה זה דמיוני. הסיכוי שלהם להגיע לאוגוסט 2022 הוא כל כך נמוך, שאף אחד לא מסתכל בכלל לאוגוסט 2023. גם אם זה נראה ריאלי בהתחלה, וללפיד ובנט הייתה כוונה אמיתית, היום שניהם נמצאים במקום אחר לגמרי".
דרוש מנהיג
אחת הביקורות הגדולות על בנט היא חוסר יכולתו לשלוט בחברי רשימתו. זה החל עוד בהקמת הממשלה, עם התנגדותו של ח"כ עמיחי שיקלי לשבת לצד רע"מ. לאחר מכן עידית סילמן פרשה בין מושב החורף למושב הקיץ וכעת גם ניר אורבך מתנדנד. יחד עם זאת, גם בקרב הצד השני בממשלה רואים לא פעם חברי כנסת שמתנהלים כעצמאיים – ח"כ מאזן גנאיים (רע"מ) וח"כ ג'ידא רינאווי זועבי הפילו רק לאחרונה את חוק יו"ש. האם לממשלת בנט-לפיד חסר מנהיג שיצופף את השורות?
שטראוכלר: "לפיד הוא הקטר של הממשלה עוד מהבחירות. הוא הלך אחורה כדי שהעבודה ומרצ יצליחו לעבור את אחוז החסימה. הוא, בניגוד לבנט, מיקסם את הסיטאוציה שלו. לבנט לעומת זאת הייתה ברירה מאוד אכזרית – להיות רה"מ בקואליציה נוכחית, או ללכת עם נתניהו ולקבל רה"מ בתיאוריה, רגע אחרי שנתניהו מנע מגנץ את הרוטציה. ברגע שבנט בחר כפי שבחר, הוא איבד את הקהל הביתי. הוא לקח החלטה עבור כל אנשי ימינה שהיא עומדת בסתירה מוחלטת להבטחות הבחירות שלהם. בכך הוא חרץ את דין מפלגתו ועשה שגיאה משמעותית. השגיאה השנייה של בנט הייתה להכריז על עצמו כמתווך בנושא רוסיה-אוקראינה, הוא נקלע שם לסיטואציה שבה הוא מקבל כותרות יפות בתקשורת העולמית, אבל מנגד זה לא מוסיף לו אפילו קול אחד בישראל".
סרי: "בנט טעה בראש ובראשונה בבחירת האנשים שלו. חוץ ממתן כהנא יש לו בעיה עם כל אחד ואחת ברשימה וגם צריך לזכור את אלו שפרשו מהרשימה עוד קודם. בניגוד למפלגות עם פריימריז, בנט לא היה מחויב לאף אחד ובחר את הרשימה כראות עיניו. הוא בנה רשימה של אנשים מהימין העמוק בישראל ואז דרש מהם לשתף פעולה עם אנשים שנמצאים הרבה מעבר לקו האדום שלהם. אצל לפיד רואים את ההפך הגמור, הרשימה שלו עומדת מאוחדת מאחוריו, עד לרמה שהוא יכול להתעסק במפלגות האחרות בגוש שלו כדי לייצב גם אותן כמו במקרה של ח"כ רינאווי-זועבי".
נטרול מוקשים
למרות תמימות הדעים בקרב היועצים האסטרטגיים על כך שהממשלה סופרת את ימיה לאחור, דווקא כשמנסים להבין מי הפצצה שתפוצץ את השותפות מתגלעות מחלוקות.
צור: "כמו שאני רואה את הדברים, מפלגת ימינה היא מוקש כולה. הם כל הזמן עוסקים במעמד שלהם וכאבי הבטן שלהם. אנחנו ממש רואים איך המפלגה של ראש הממשלה מתפרקת לנגד עינינו, וזה בסופו של דבר גם יגיע לאיילת שקד. היא לגמרי יכולה לרוץ בליכוד אם יסירו מעליה את הווטו, אם היא תקבל הזדמנות למקום משוריין, יהיה לה קשה מאוד לסרב".
שטראוכלר מנגד, דווקא מסמן את שר המשפטים גדעון סער כמי שעשוי להפיל את הקואליציה: "לסער יש חברים במפלגה שרואים את המצב בסקרים ומבינים שמקומם בכנסת רעוע. למרות האמירה הנחרצת שלו כי לא ישב עם נתניהו, הוא עדיין בנה לעצמו אליבי לחזור לידי הליכוד עם חוק יו"ש. אם לא יעבירו את החוק, יש לו את התירוץ ללכת ולשבת עם נתניהו כדי למנוע בחירות".
לעומתם, סרי דווקא מבקש לשמור על צניעות: "הפרישות של סילמן ורינאווי זועבי באו בהפתעה גמורה לקואליציה. כולם דיברו על אורבך, קארה ושקד ואז קיבלו בבום את סילמן. כשדיברו על רע"מ, זועבי ממרצ היא זו ששברה את הכלים. אי אפשר לדעת מאיפה המכה תגיע. לסמן עכשיו מוקשים ומטרות זה לא פייר כלפי חברי הכנסת, הפרישה תבוא לקואליציה בהפתעה גמורה".
מעל כולם
סרי: "שר הביטחון בני גנץ הוא לחלוטין המרוויח הגדול. מיצב את עצמו כשר מקצועי, איש שבא לעבוד ומתרחק מהפוליטיקה הקטנה. אם הולכים לבחירות, כחול לבן תגדל. מדובר ביתרון משמעותי כי גנץ לא פסול בשמאל וגם לא בימין. אל מול הקרטועים של הממשלה דווקא כחול לבן וגנץ נתפסים כמי שעומדים איתנים".
צור דווקא לא מסכים עם סרי: "אם גנץ היה קופץ מ-8 ל-14 מנדטים אז מילא, אבל זה לא המצב וסנטימנט ממצביעי הליכוד זה לא רווח לכחול לבן בקלפי. אם כבר, המנצח הוא חבר מפלגתו של גנץ, שר התרבות והספורט חילי טרופר. הוא הצליח לייצר תדמית של הסמל לישראליות שפויה. ראשי המפלגות לא שיפרו במאומה את מצבם האלקטורלי, טרופר כן שיפר את עצמו ומיצב את עצמו כמודל לחיקוי לדור הצעיר".
בניגוד לאחרים, שטראוכלר מאמין כי המנצח הוא יו"ר האופוזיציה נתניהו: "לפני שנה צחקו ואמרו שהאופוזיציה תתפרק ותברח לו, אבל הוא הוכיח שאי אפשר להספיד אותו. הוא מאוד נחוש ומלא תשוקה למהלכים שהוא עושה כיו"ר האופוזיציה וראו את זה במאבק על חוק 'ממדים ללימודים'. לא אתפלא אם בטווח הקרוב הוא יחזור לתפקיד ראש הממשלה".
התרעות פיקוד העורף