כזכור, יו"ר הוועדה הציבורית לעניין מימון המפלגות השופטת דרשה שבוע כדי לבחון את ההצעה שהוגשה על ידי ח"כ דוד ביטן. בעקבות כך, הוחלט שהועדה הציבורית תקבע עד מחר בצהריים האם להגדיל את מימון המפלגות ובכמה.
לאחר מכן ועדת החוקה בראשות ח"כ גלעד קריב החלה את דיוניה בהצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים וחמש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022, לאחר שמועד הדיון נקבע מחדש מספר פעמים במהלך היום.
בפתח הדיון אמר ח"כ קריב: "גם במציאות של כנסת סוערת וכנסת רווית מתחים - לא כך היה ראוי להיראות השבוע האחרון והשעות האחרונות של פעולת הכנסת. אנחנו נמצאים בשיאו של אבסורד, בו סירוב עיקש של חלק מסיעות האופוזיציה לקדם בהסכמה חוקים, שהשפעתם המיטיבה על החברה הישראלית דרמטית, לא פחות מכך.
חוק המטרו, שהבית הזה שקד עליו במשך חודשים ארוכים, הוא חוק מורכב, שאמור להסדיר את מיזם התשתיות המרכזי של העשור הבא. פרויקט שאין ישראלי אחד שאינו מבין את חשיבותו.
הניסיון לקחת את הפרויקט החשוב הזה, ואת עבודת הכנסת סביבו בחודשים האחרונים, כבני ערובה, לטובת גחמות פוליטיות - לא ברור. גם באופוזיציה מתקשים להבין עד המהלך הזה עד הסוף. זה למעשה בפגיעה בחברה הישראלית ובעתידה, ואני מאוד מקווה שלפחות ביממה הקרובה נעביר את המסר שמה שעומד לנגד עיני 120 חברות וחברי הבית הזה - זה טובתם של אזרחי ישראל".
הצעת החוק של ח״כ נעמה לזימי (העבודה), ח״כ נירה שפק (יש עתיד) וח״כ מוסי רז (מרצ) שתקים וועדה בין משרדית שתטפל בסוגיית האזרחים הנעדרים עברה היום בקריאה ראשונה.
מספר הנעדרים בישראל בשנים האחרונים די דומה: בשנת 2016 נעדרו 4,618 אנשים בארץ, בשנת 2018 - 5,015, ב-2019 נעדרו 4,994 בני אדם בישראל ובשנת 2020 נעדרו 4,270 אנשים. מתוכם, יש בממוצע 30-20 נעדרים כל שנה שלא נמצאים בכלל.
מאז קום המדינה, במדינת ישראל יש כמעט 600 אזרחים המוגדרים "נעדרים", שמקום הימצאם אינו ידוע. מכיוון שאין כל מידע אם האדם הלך לעולמו, בנות ובני המשפחה, המצויים ממילא במשבר, לא זכאים מטעם המדינה לליווי, לתמיכה או סיוע, וחלקם מוצאים את עצמם במצב משפטי סבוך ביחס לזכויות הקניין של הנעדר. הצעת החוק תסדיר הקמה של ועדה בין-משרדית שתגבש מסקנות כיצד יש לטפל בזכויות בני המשפחות של הנעדרים ותקבע נהלים בנושא.
ח״כ נעמה לזימי אמרה כי "מדינת ישראל לא יכולה להפקיר את מאות המשפחות ששרויות במצב הנורא הזה, שהיקר להן מכל נעדר. היא צריכה לדאוג לחקיקה מתאימה שתסדיר מעמדו של נעדר, ותעניק תמיכה וליווי מתאים למשפחות הנעדרים בשעתם הקשה ותיתן מענה לסוגיות הרכוש של הנעדר ובני משפחתו".
בין ההסכמות, לבקשת הליכוד, סוכם להגדיל את יחידת מימון הבחירות, כשכל יחידת מימון לח״כ תגדל מ־1.4 מיליון ל־1.66 מיליון שקל. בהתאם לכך, ועדת הכנסת התכנסה כדי לדון בהצעת החוק של ח"כ ביטן להעלות את יחידת מימון המפלגות לקראת הבחירות. חשב הכנסת העריך כי מדובר בתוספת של 40 מיליון ש"ח.
מפלגת ישראל ביתנו הגיבה: "זעקות נתניהו על יוקר המחיה וניסיונותיו במקביל להגדיל את יחידת מימון המפלגות זו צביעות בהתגלמותה. אנחנו בישראל ביתנו מתנגדים לכך נחרצות וקוראים לכל מפלגות הקואליציה להצביע נגד. 'שלושת הכפים' אפיינו עד כה את נתניהו וחבריו, אסור שזה יתפשט ויהרוס את מעט ההגינות שעוד נשארה אצל חלקנו. זהו שוד לאור היום ולא נסכים לכך".
\
התרעות פיקוד העורף