המחשבות הללו גרמו לרב פירון, רגע לפני עשרת ימי תשובה, לצאת בהרצאה חדשה, “תשובה וסליחה במאה ה־21" שתעלה בטוקהאוס בתל אביב ב־2 באוקטובר (20:30), ובה יעסוק בשאלות כמו: האם אנחנו יודעים לסלוח? האם אנחנו יודעים לבקש סליחה? האם חזרה בתשובה היא מושג דתי או בשורה כוללת לאנושות כולה?
“הזיכרון הארגוני שלנו בעבר היה יותר קצר, במירכאות כפולות, והיכולת שלנו לקבע אנשים בתוך משבצות הייתה יותר חלשה", מסביר פירון, נשיא תנועת “פנימה", שהוקמה "במטרה להתמודד עם משבר הקיטוב והלכידות בחברה הישראלית". “ברמה הפילוסופית, האם בעבר לאדם שיש לו עמדות כמו לאיתמר בן גביר הייתה יכולת לחזור בתשובה? התשובה היא כן. אבל במאה ה־21, האם לאדם כמו איתמר בן גביר יש יכולת לחזור בתשובה? התשובה היא לא. גם המקרה של אביב גפן, עם בקשת הסליחה מהמתנחלים, ממחיש זאת. אומרים לו: ‘אבל פעם אמרת’. אז מה אם הוא אמר פעם? אדם לא יכול להשתנות? אנחנו רוצים אנשים קשובים ובעלי יכולת שינוי, אבל אם מישהו משנה את דעתו, זה לא מקובל".
אין פטנטים
ימי אלול
גם פירון, במובן מסוים, חזר בתשובה כשחשף לאחרונה כי לא יצביע בבחירות הקרובות ל"יש עתיד", שהיה ממקימיה, אלא ל"המחנה הממלכתי" בראשות בני גנץ. “אני מצביע לחילי טרופר", הוא אומר. “אני רוצה להצביע לאנשים ספציפיים שמסמלים את החברה הישראלית כפי שאני רוצה לראות אותה, ומכיוון שאני רואה בחילי את מי שאני רוצה לראות, אז אצביע לו. גם אם מחר בבוקר הוא יהיה במפלגה אחרת – אצביע לכל מפלגה שבה נמצא חילי טרופר, והחילי טרופרים יהיו".