במסגרת ההסכם, ייקבעו שלושה עקרונות מרכזיים. הראשון בהם הוא הכרה בקו הביטחוני הישראלי - קו המצופים. מדובר בקו חשוב ביטחונית שמעולם לא אושר בידי גורם, וכעת מוצע כי הוא יעוגן כמקובל עם השחקנים בעניין הזה. כאמור, הקו מעולם לא עוגן בחוק עד כה, אלא הופעל בהחלטה חד צדדית, המשמעות של לאשר אותו ככזה היא להתייחס אליו כקו הגבול הטריטוריאלי של מדינת ישראל.
על פי הגורם המדיני, עקרון נוסף בהסכם המתגבש מאפשר לישראל להגיע לפיצוי הזכויות שלה בשטח שברשותה - כאשר הלבנונים ישלמו על החלק בשדה הגז קאנא שנמצא בשטח הישראלי. עוד ציין הגורם כי החלק השלישי בהסכם קובע כי הסכמה כלכלית צריכה להגיע בתוך אזור המחלוקת ולא מחוץ לה, וכי ההסכם יאפשר ללבנונים להחזיק בזכויות במאגר עד הקו הדרומי של אזור המחלוקת – קו 23, ולא 29 כפי שדרשו.
כתוצאה מחתימה על ההסכם, כך על פי הגורם המדיני, ישראל תקבל את האינטרס הביטחוני כפי שהיא הגדירה אותו, בעוד ההסכם יעגן אותו במשפט הבינלאומי. ובכך, למרות המוטיב הכלכלי של החתימה על ההסכם, הוא בראש ובראשונה ביטחוני ומדיני.