על פי הדיווח, לבנון אינה מקבלת את "רצועת הביטחון" ומסרבת בכל תוקף "להקים אזור ביטחון לאויב", וקו הצופים, שאינו מוכר, יישאר כפי שהוא כעת. ההתנגדות השנייה של ארץ הארזים היא רעיון תיחום הגבולות היבשתיים, והסירוב לנהל על גבולות אלו משא ומתן בתוך ההסכם הנוכחי. כמו כן, בשכנה מצפון ציינו כי "משא ומתן מסוג זה יהיה נתון לדיון רק מול האו"ם, וכך מתרחש גם כעת במשא ומתן על סימון הגבולות הימיים".
כמו כן, לבנון הודיעה כי היא דוחה כל ניסיון לקשור את עבודתה של חברת "טוטאל אנרג'י" לישראל, וכי היא מעוניינת שהחברה תהיה קשורה לצרכיה הישירים של לבנון, ותהיה מחויבת לעבודת חיפוש הקידוח בשטח לבנון, ללא תלות בכל הדיון עם ישראל. במדינה גם הודיעו על הרצון כי חברת "טוטאל" תתחיל לפעול במקביל לעבודות בשדה כריש.
הסעיף הרביעי עליו שלחה לבנון את התנגדותה, הוא ההתנגדות לקיים טקס רשמי בא-נקורה, "כפי שרוצים בצד הישראלי והאמריקאי", כך טוען העיתון. עוד נכתב בעיתון כי "במקרה של הסכמה, לבנון תחתום על המכתב, שיועבר לנציג האו"ם בנוכחות המתווך האמריקאי, וזה יקרה בחדר נפרד מהחדר בו נמצאת המשלחת הישראלית. רק לאחר מכן, ארה"ב תוכל להודיעה כי ההסכם נחתם ונכנס לתוקפו באופן מידי".
על פי הגורם המדיני, עקרון נוסף בהסכם המתגבש מאפשר לישראל להגיע לפיצוי הזכויות שלה בשטח שברשותה - כאשר הלבנונים ישלמו על החלק בשדה הגז קאנא שנמצא בשטח הישראלי. עוד ציין הגורם כי החלק השלישי בהסכם קובע כי הסכמה כלכלית צריכה להגיע בתוך אזור המחלוקת ולא מחוץ לה, וכי ההסכם יאפשר ללבנונים להחזיק בזכויות במאגר עד הקו הדרומי של אזור המחלוקת – קו 23, ולא 29 כפי שדרשו.