בימים אלה הוענק לחנין, 65, באוניברסיטת בן־גוריון פרס סמי מיכאל לשוויון ולצדק חברתי. “לכבוד הוא לי לקבל פרס שנושא את שמו של סמי מיכאל, שהוא לא רק סופר מחונן, אלא גם מסמל את החיבור בין צדק ושוויון לבין דמוקרטיה ואת החתירה לשלום עם העולם הערבי", הוא אומר.
לדבריו, הוא כמעט חזר בתשובה. “הייתי מאוד קרוב לסבא שלי, יעקב אלתר, איש מקסים, חסיד חב"ד, שהייתי הולך איתו לבית הכנסת בשבתות", הוא מספר. “במובנים מסוימים אני רואה את עצמי ממשיך את הדרך הערכית שלו".
האופוזיציונר הנצחי חנין היה מהמחוקקים הבולטים בכנסת בשלל נושאים ותחומים. בין היתר נודע בפעילותו למען הגנת הסביבה. “הייתי נער שמאוד אהב לטייל בארץ. אהבת הארץ היא מבחינתי משהו עמוק", הוא אומר. “משם הדרך לפעילות סביבתית הייתה קצרה והוליכה אותי למאבקים למען הגנת הטבע, שמהם הגעתי לראשות ארגון הגג של ארגוני הסביבה. כשנבחרתי לכנסת, זה היה דגל חשוב עבורי, שאני ממשיך לפעול למענו גם כעת מחוץ לכנסת, תוך כדי פעילות בנושא משבר האקלים, משהו שמאיים על הציביליזציה האנושית באופן אמיתי".
פעילותו הסביבתית אף הביאה אותו לשיתופי פעולה עם ח"כים דוגמת מירי רגב, משה גפני ואפילו בצלאל סמוטריץ’. “כשיש נושאים שלגביהם ישנה הסכמה, נוצרים שיתופי פעולה", הוא אומר. “בעיניי תפקידו של חבר הכנסת הוא לא לנאום, אלא לשנות את המציאות. כך העברתי, לאחר מאבקים והתנגדויות, את חוק אוויר נקי, המסדיר את הטיפול בגורמי זיהום האוויר השונים במסגרת חוקית אחת והציל את חייהם של רבים. חוק אחר שאני גאה בו הוא חוק הגנת הסביבה, הקרוי גם ‘המזהם משלם’, והוא מחמיר את הענישה של גורמים מזהמים. למרות שעודנו מדינה מזוהמת, אלה חוקים מהפכניים שחוללו שינוי גדול, גם אם לא תמיד הממשלה ידעה לאכוף אותם כראוי. העברתי גם את חוק הארכת חופשת הלידה עם גדעון סער בהיותו יו"ר הוועדה למעמד האישה בכנסת".