אשר, מספר שלוש בדגל התורה, הוא איש עקרונות המגן בקפדנות על נושאי הלכה ואמונה, אך הוא נחשב מתון ובעל ראש פתוח, שמקיים שיתופי פעולה עם כלל חברי המליאה. בניגוד לחה"כ גפני, שמרבה לקצוף ולהתווכח, אשר הוא ההפך הגמור, שגריר ידידותי למפלגה, מוכן להתמודד עם טענות ומכיר בחשיבותן. אולי זה משום שהוא מכיר את העשייה הציבורית מגיל צעיר, ולפני שנכנס לכנסת הספיק לכהן כראש עיריית בני ברק, המקום הצפוף, היצרי והמאתגר ביותר במרחב המוניציפלי.
“כשהייתי ראש העיר, הייתי מאובטח ברמה גבוהה, כי בפרדס כץ, השייכת לבני ברק, עבריינים השתלטו על מגרשים וטיפלתי בהם ביד רמה", הוא מספר. “במסגרת האבטחה התקינו מצלמות בכניסה ללשכה שלי, והייתי רואה את האנשים שמגיעים אליי לפגישות ולישיבות, יזמים, מהנדסים, אנשי עסקים שבאו לקדם משהו לעצמם. וכשישבו בחדר הקבלה הוציאו כיפה מהכיס, שמו על הראש ונכנסו אליי. אמרתי להם, כשאזמין אתכם לבית כנסת, או אליי הביתה לסעודת שבת, אצפה שתכבדו אותי ותשימו כיפה, אבל אני לא רוצה את התחפושת הזאת כשאתם באים אליי כראש עיר לדבר איתי על פרויקטים. מה חשבתם, שאתייחס אליכם יותר יפה אם תוציאו כיפה מגוהצת ותשימו על הראש? מה אתם חושבים, שאנחנו אינפנטילים, שאם תגידו לנו מילה ביידיש ישר נתמוגג? זה כל כך מעליב. תפסיקו לפחד מהזקן שלנו, מצבע החליפה שלנו. אנחנו שונים, נכון, ויש לנו גם חילוקי דעות ואולי אנחנו גם צודקים בחלק מהם, אבל אנחנו אנשים הגונים שבדרך כלל רוצים לעשות טוב".
גם אם יש תמימות דעים לגבי נשים חרדיות בצמרת המפלגה, לימודי ליבה וסטטוס קוו בנושאי השבת והגיור, בתוך יהדות התורה היצרים רוחשים והדעות חלוקות בלא מעט נושאים. העימותים בין דגל התורה ואגודת ישראל במשא ומתן להרכבת הממשלה הגיעו לשיאם כשכל שחקנית איימה בתורה לחתום עם נתניהו בנפרד.
התרעות פיקוד העורף