מומחית למשפט חוקתי: "מתקשה לראות חוק שיעקוף את פסקת בג"ץ"

לשאלה האם יש דרך למצוא חוק שיעקוף את הפסיקה, השיבה נבות כי היא מתקשה לראות אותה בשלב זה: "משום שבית המשפט נתן פסק דין שמבוסס על רבדים שונים של אפשרויות לפסול. זאת אומרת, זה לא רק הנושא של הסבירות, שכולם חשבו שאם ביהמ"ש יפסול את דרעי בגלל עילת הסבירות - אז יטפלו בעילת הסבירות, יגידו: 'עילת הסבירות מבוטלת' ואז אין שום בעיה למנות את זה, בכלל לעשות סוג של חוק עוקף בג"ץ, אגב שזו לא מילה גסה, מותר בהחלט לעשות את זה, אבל כאן זה לא יהיה אפשרי", טענה.

עוד המשיכה ופירטה: "קודם כל, כי יש גם את עילת את הסבירות, וגם את הטענה הזאת, את העילה שעומדת בפני עצמה של ההשתק הזה, וזאת עילה מיוחדת שאני לא רואה איך אפשר לעקוף אותה. הרעיון של ההשתק בעצם אומר שאם אתה יוצר מצג מסוים, ואתה משפיע בעקבות המצג הזה על הצד השני, זאת אומרת דרעי יצר מצג בפני השופט, והוא הושפע מזה, ואכן הסתמכו על המצג הזה, אז עכשיו הוא מנוע מלומר: 'לא התכוונתי', או להתכחש לזה, או לפעול בניגוד לאותו מצג, או ליהנות מהפירות של ההונאה".

נבות הוסיפה: "בחוות הדעת של הנשיאה חיות, יש התייחסות רבה לעילה אחרת של המשפט המנהלי שאנחנו מכירים, וזה עילה של השיקולים, של המשקל שניתן לשיקולים. כשראש הממשלה מקבל החלטה, הוא צריך לעשות איזון בין שיקולים שונים, בין השיקול שהוא צריך אותו מבחינה פוליטית, לבין שיקולים נוספים. גם כאן יש בעצם יכולת להתערב בעילה שאיננה הסבירות, זאת אומרת שקלת את השיקולים אולי הרלוונטיים, אבל נתת משקל לא נכון לשיקולים. זאת אומרת, נתת אולי משקל של 90 אחוז מתוך 100 אחוז לשיקול הפוליטי, אבל לא שקלת את הנושא הזה של עברו של דרעי, התנהלותו של דרעי, המשמעות של מינוי של אדם שיש לו עבירות שהן סדרתיות, המשמעות, ההשפעה שיש על התדמית ועל המעמד של הממשלה, על עקרונות היסוד של ניקיון הכפיים וטוהר המידות, ואלה מבחינתי דברים מאוד חשובים, שמזמן לא ראיתי בפסיקה הזו, ואיך אפשר לחוקק חוק יסוד שמטפל בזה? ולכן אני לא רואה אפשרות כזאת".

נבות התייחסה גם להצעתו של השופט אלרון, שהציע הצעה לחזור למסלול של יו"ר וועדת הבחירות, ושהוא יקבע אם יש קלון: "זאת קודם כל החלטה שהיא בעצם סוג של החלטת ביניים. אחד הרכיבים של ההתנהלות שלא היו תקינים (הרי ההתנהלות של דרעי נבחנה ברכיבים שונים)  זה העובדה שבעצם במקום לעשות את דרך המלך, ועם הרכבת הממשלה לפנות ליו"ר וועדת בחירות לראות אם יש קלון, אז נמנעו, עקפו את זה אמרו: 'לא, אנחנו חזקים יותר, למה שנלך בדרך המלך אם אנחנו יכולים לשנות את החוק'. זאת אומרת אנחנו יכולים לשנות את החוק ובכך לא לנהוג על פי החוק הקיים. אז מה שבעצם אלרון אומר זה: 'לכו בדרך המלך, ואחר כך נראה, לפי ההחלטה שלו, כל הטענות שלכם תישמרנה', זאת אומרת: 'אנחנו נדון בשאלות האלה פעם נוספת'".

לנושא האפשרות כי דרעי ימונה ליו"ר הכנסת, ענתה המומחית כי "קודם כל, יו"ר הכנסת הוא אחד מחברי הכנסת, וביהמ"ש כבר פסק לפני הרבה שנים, נדמה לי ב-97', שחבר כנסת אין לנו משני סוגים, חבר כנסת הוא חבר כנסת, וברגע שהוא חבר כנסת הוא יכול להיות למשל יו"ר וועדה, זה נכון שבאותו תיק לא עסקו בשאלה אם הוא יכול להיות יו"ר הכנסת, שבכל אופן יש לו מעמד ייצוגי, אבל עסקו בשאלה האם אדם שהורשע בעבירה שיש עמה קלון, באותה תקופה הקלון לא היה כל כך מרכזי משום שהחוק היה אחר. בזמנו היה את רפאל פנחסי, שהורשע בעבירה, ולאחר שהורשע חזר לכנסת והתמנה ליו"ר ועדת הכנסת, זאת אומרת לא פחות ולא יותר אחת מהוועדות החשובות. הוגשה עתירה לבג"ץ כנגד המינוי הזה, וביהמ"ש דחה את העתירה פה אחד, 7-0, ואמר שלמרות שמאוד לא נוח, ואולי דעתו של ביהמ"ש הייתה שונה אילו הוא היה צריך להחליט בזה, אין מקום להתערב. עכשיו יש הבדל עצום בנקודה נוספת, כאן הייתה התערבות בהחלטה של ראש ממשלה, ומה שמתבקש ברגע שהוא ימונה, אם הוא ימונה לתפקיד יו"ר הכנסת, זה התערבות בהחלטה של הכנסת, ואלה שני, בכל אופן מבחינת ביהמ"ש, שני מוסדות שונים".

נבות טענה: "אני חושבת שמינוי כזה יכול לעמוד, אני לא אמרתי מה בית המשפט יפסוק, משום שיש גם בתקנון הכנסת אפשרות שלא למנות אדם כזה, לכנסת עצמה יש אפשרות להגיד: תראה, מי שהורשע זה לא יאה, זה לא תקין'. אין שם רוב כדי להדיח אותו, אלא לא למנות אותו".

בכל הנוגע לקשר בין הפסיקה הנוכחית לרפורמה של שר המשפטים החדש לוין, ולמלחמה כביכול שמתנהלת בין בית המשפט לבין הקואליציה, ציינה נבות ש"אני חושבת שהשופטים לא יכולים לשקול שיקולים מהסוג הזה. האיומים והאקדחים ששמים על השולחן לא צריכים להשפיע על היושרה, ועל המקצועיות של השופטים. זה פסק דין שהתבקש על פי הפסיקה הקודמת, על פי הדין הקודם, על פי כל ההלכות, ולכן אני הייתי מופתעת אילו בית המשפט היה פוסק אולי אחרת, ומשום שיש איזשהו חשש. אני לא רוצה בית משפט כזה. אני חושבת שבית המשפט גם אם פסק הדין קשה, וגם אם יש לו השלכות, וגם אם הוא נותן רוח גבית, וצר לי על כך שיש אנשים שאומרים: 'אם בית המשפט נותן פסק דין שמתבקש, אז אנחנו נטפל בזה', אבל אני לא חושבת שניתן היה לעשות אחרת".

להערת המראיינים כי הנשיאה חיות ישבה בשנת 2015 בעתירה דומה בעניינו של דרעי, כתבה שיש התלבטות האם לאפשר לו להתמנות לשר או לא, והחליטה בסוף להיות בדעת הרוב כדי לאשר את המינוי, וציינה שרק בגלל חלוף פרק הזמן. אז איך היא יכולה חודשים בודדים אחרי שעבר עבירה נוספת, לתת חותמת כשר על מינוי, סיכמה סגנית הנשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה: "הנשיאה היום, אז השופטת חיות, אומרת שעם כל הקושי מדובר במינוי שהוא על הגבול של עילת הסבירות. הקשר בין המשפט הזה לבין משפט נתניהו, לבין התיק של ה-11-0, אני בכל אופן רואה דמיון, משום שאז בית המשפט בעצם פה אחד נתן לבנימין נתניהו כשר משפטי לכהן תחת כתב אישום, ופה יש לנו בעצם כמעט היפוכו של דבר, יש לנו שלילת ההכשר המשפטי של בית המשפט העליון בנסיבות האלו".