התיאוריה שלו היא שאם היו חיים על מאדים, מיקרואורגניזמים היו צורכים את החומרים התזונתיים ומשחררים את הפחמן הרדיואקטיבי כגז. עוד הוא הסביר: "משימות עוקבות לניסוי אימתו או נוכחותן של תרכובות אורגניות מקומיות על מאדים, אם כי בצורת כלור", כתב שולץ.
"החיים על מאדים יכלו להסתגל לסביבה הצחיחה על ידי קיום בתוך סלעי מלח וספיגה של מים ישירות מהאטמוספירה. הניסוי של נאס"א שכלל הוספה של מים לדגימות הקרקע, ככל הנראה הכריע את גורל החיידקים הפוטנציאליים הללו - מה שהוביל למותם". הנחתות המשיכו במשימותיהן עד לשידור הסופי לכדור הארץ ב-11 בנובמבר 1982 (ויקינג 1) וב-11 באפריל 1980 (ויקינג 2) אך הן שוהות על מאדים עד היום.