בניסוי (תוכנית ויקינג) שנערך בשנת 1976 על ידי סוכנות החלל נאס"א, הונחתו שתי חלליות זהות על מאדים במטרה לבצע בדיקות ביולוגיות של חיים מיקרוביאליים על כוכב הלכת. שתיהן ביצעו את אותן בדיקות בשני אזורים על פני מאדים - ויקינג 1 בסמוך לקו המשווה וויקינג 2 צפונית יותר.
דירק שולץ-מאקוץ', פרופסור לאסטרונומיה מברלין, מאמין כי הניסוי שנערך בשנות ה-70 הוא זה שגרם למותם של אורגניזמים שחיו בחלל. הוא כינה את התוצאות "תמוהות" במאמר שכתב עבור BigThink, ואישר כי אחת מהבדיקות יצאה חיובית ואחרת הייתה שלילית - ובכל זאת, זוהו כמויות קטנות של חומרים אורגניים עם כלור.
התיאוריה שלו היא שאם היו חיים על מאדים, מיקרואורגניזמים היו צורכים את החומרים התזונתיים ומשחררים את הפחמן הרדיואקטיבי כגז. עוד הוא הסביר: "משימות עוקבות לניסוי אימתו או נוכחותן של תרכובות אורגניות מקומיות על מאדים, אם כי בצורת כלור", כתב שולץ.
"החיים על מאדים יכלו להסתגל לסביבה הצחיחה על ידי קיום בתוך סלעי מלח וספיגה של מים ישירות מהאטמוספירה. הניסוי של נאס"א שכלל הוספה של מים לדגימות הקרקע, ככל הנראה הכריע את גורל החיידקים הפוטנציאליים הללו - מה שהוביל למותם". הנחתות המשיכו במשימותיהן עד לשידור הסופי לכדור הארץ ב-11 בנובמבר 1982 (ויקינג 1) וב-11 באפריל 1980 (ויקינג 2) אך הן שוהות על מאדים עד היום.