הימים האחרונים שעוברים על כולנו מרגישים כמו סיוט מתמשך יותר מכל דבר אחר, אבל לצערנו זו הפכה להיות המציאות שלנו. מניסיון עבר אנחנו יודעים שמחלות לא מחכות שתסתיים המלחמה, ושלפעמים הכאוס ותחושת הפחד גורמים לדחיית טיפולים שגרתיים מה שעלול להוביל לתחלואה מיותרת. הכנו עבורכם מדריך לטיפול בילדכם בשעת מלחמה, וגם מתי נדע שחייבים לגשת לטיפול רפואי דחוף?
1. תרופות קבועות - כדאי להכין בתוך המרחב המוגן הביתי אריזה או קופסה עם התרופות הקבועות לטווח של עד 48 שעות, או לחילופין -תיק שאותו תיקחו אתכם בכל ירידה או יציאה למרחב המוגן. רצוי לחלק מראש את האריזה למנות, פרט לסירופים. ניתן להחזיק סירופ מחוץ למקרר גם 24 עד 48 שעות. אם אין לכם מלאי מספיק, אל תחכו לרגע האחרון: פנו בהקדם אל הרופא המטפל בקופת החולים, קבלו מרשם לחידוש המלאי למשל מספר שבועות קדימה ורכשו את התרופות. במקרים רבים ניתן להגיש את הבקשה גם דרך אתר קופת החולים, ללא צורך להתקשר או לגשת למרפאה.
2. עזרה ראשונה - כדאי להכין במרחב המוגן תרופות וציוד רפואי לעזרה ראשונה- ניתן להשתמש בתיק עזרה מוכנה מוכן מראש, או להצטייד באמצעי חבישה שונים, אמצעי חיטוי ותרופות בסיסיות, ביניהם תחבושות בד בגדלים שונים, פלסטרים, פד גזה, תחבושות לכוויות ולחתכים שונים, פולידין בנוזל ומשחה, מספריים, תמיסת סביעור, טבליות להרגעת כאבים וכפפות חד פעמיות.
3. חולים כרוניים:
מטופלים עם אלרגיית מזון: על המטופל לשאת ערכה לטיפול בתגובה אלרגית למזון בכל עת. הערכה כוללת: שני מזרקי אפיפן ג'וניור/אפיפן ואנטי היסטמינים בסירופ, בכדורים או בטיפות כפי שהומלץ על-ידי הרופא המטפל.
מטופלים עם אסתמה: מצבי לחץ עלולים לגרום להפרעות נשימתיות שונות - חלקן אורגניות כמו למשל החמרה באסתמה בילדים הסובלים ממנה, וחלקן נובעות מחרדה ועלולות להתבטא גם כן כקושי נשימתי. לעיתים קשה להבדיל בין הפרעות הנשימה השונות וחשוב להתייחס בכובד ראש לכל תסמין נשימתי. במידה וידוע על אסתמה והילד חווה מצוקה נשימתית חשוב לתת טיפול במשאפים או אינהלציות כפי שהומלץ על ידי הרופא המטפל. במקביל חשוב גם להרגיע את הילד ולהסביר לו שהוא מוגן ובטוח. בכל ספק ובמידה שקוצר הנשימה נמשך יש לפנות לטיפול רפואי.
יש להצטייד במלאי משאפים לטיפול באסתמה בהתאם להמלצת הרופא. מטופלים עם נזלת אלרגית: יש להצטייד בטיפול הקבוע הכולל: תרסיס אף, אנטי היסטמינים וטיפות עיניים במידת הצורך. אווררו את הממד כשאינכם נדרשים לו.
מטופלים עם סוכרת: סוכרתיים שאינם מטופלים לאורך זמן, אם זה בגלל שהייה במרחב המוגן או מכל סיבה אחרת, עלולים לצאת מאיזון ולהידרדר עד למצב מסכן חיים. לכן חשוב מאוד להקפיד על ציוד ומזון מותאמים שיהיו בהישג ידכם, בבית, במרחב המוגן ובמקומות שאליהם אתם הולכים או נוסעים: אינסולין, מזרקים ו/או עטים ומחטים של אינסולין (גם למי שמשתמש במשאבה),בקבוקוני אינסולין למילוי המשאבה, ציוד להחלפת הפרפרית במשאבה או פוד, מכשיר לבדיקת סוכר, דוקרנים ומקלונים, גם למי שמשתמש בחיישן סוכר (סנסור),חיישני סוכר להחלפה, סוללות להחלפה לגלוקומטר ולמשאבה, מקלונים לבדיקת אציטון בשתן, מזרק גלוקגון, מים לשתייה. כמות מספקת של שתייה ומזון לטיפול בהיפוגליקמיה, למשל: טבליות גלוקוז, קוביות סוכר, פחיות או בקבוקים של משקאות ממותקים בסוכר, ביסקוויטים, חטיפי אנרגיה, קרקרים.
4. קבלת טיפול רפואי - במקרים בהם הטיפול בבית אינו מספק וקיימת דחיפות רפואית, יש לגשת לרופא המטפל בקהילה או במקרים מסוימים לבית החולים. המחלקה לרפואה דחופה (מיון) בשניידר פועלת באופן מלא 24/7 גם בימים אלה. אנו נותנים מענה לכל המצבים הרפואיים הדחופים בילדים. אם ילדכם סובל ממצוקה נשימתית (מתנשם או מתנשף), יש שינוי במראה הכללי (חיוור מאוד, כחול, אפרפר) או שיש שינוי במצב הכרתו (אי שקט קיצוני או ירידה בתגובתיות), וכדומה - אלו מצבים דחופים המחייבים פנייה לטיפול רפואי בהקדם האפשרי. מי שנבדק על ידי רופא בקופת החולים ובקהילה ורופא זה קבע כי עליו לפנות למחלקה לרפואה דחופה (מיון) – יש להגיע אלינו בהקדם, אנו ערוכים לטפל בכם במקרים אלה. יש לזכור שחדרי המיון זמינים – אם יש צורך בפינוי ילדכם, בגלל שאינו מגיב לעזרה ראשונה או אינו חוזר למצבו הבסיסי, חכו לרגיעה במצב וקחו אותו למיון.
שימו לב: בעיות "כרוניות" כמו פריחות שנמשכות כבר זמן רב, כאבי ראש, כאבי פרקים וכאבי בטן ממושכים ללא פתרון ועוד – במקרים כאלה יש לפנות תחילה לרופא המטפל בכם בקהילה.
נכתב על ידי מומחי שניידר לרפואת ילדים