ניל גארט, אחד מעורכי המחקר, וחוקר במכון פרינסטון לחקר המוח, סיפר כי יש צורך במחקרים נוספים, וכן צריך לבדוק את הממצאים באופן ספציפי במסגרת מערכות יחסים, כדי לבדוק אם הם חלים על בגידה. לעניות דעתו, אותו מכניזם יכול לחול גם בכל בקשור לבגידה. "הרעיון הוא, שבפעם הראשונה שאנו בוגדים אנחנו מרגישים רע כתוצאה מכך. אך בפעם שלאחר מכן אנו מרגישים פחות רע, כשהתוצאה היא שאנו יכולים לבגוד במידה רבה יותר", אמר גארט.
החוקרים הגיעו למסקנתם במחקר זה לאחר שבדקו את היכולת של קבוצת משתתפים במחקר לשקר. במהלך המחקר, בין היתר, הוצגו בפני המשתתפים צנצנת מלאה מטבעות והם התבקשו לעזור לאדם אחר, שקיבל רק תמונה מטושטשת של הצנצנת, לנחש כמה מטבעות יש בתוכה. כאשר נאמר למשתתפים כי יקבלו תגמול כספי אם הפרטנר שלהם יעריך יתר על המידה את מספר המטבעות בצנצנת, הם נטו יותר לשקר- וכתוצאה מכך עוררו תגובה באמיגדלה.