עד היום היה נהוג לחשוב כי הסיבה המרכזית להתנהגות של פסיכופתים היא בעיקר חסך רגשי, וחוסר תפקוד באזור במוח האחראי על היכולת לחוש אמפתיה כלפי הסביבה. אך כעת עולה ממחקר חדש כי המוח של פסיכופתים מחויט אחרת, ויש להם ליקוי בתהליך קבלת ההחלטות. דבר זה תורם להתנהגות ספונטנית ומשם לפשיעה. על פי המחקר, שפורסם בכת העת המדעי Neuron, הבעיה היא לא רק ביכולת או יותר נכון אי היכולת הרגשית של מי שמוגדרים כפסיכופתים, אלא גם בתהליך קבלת ההחלטות שלהם.



אל המסקנות האלו הגיעו החוקרים לאחר שערכו סריקות MRI ל-49 אסירים בשתי בתי כלא עם אבטחה בינונית בוויסקונסין. בעוד בכלל האוכלוסייה יש רק 1% אחד של פסיכופתים, כ-15-25% מאוכלוסיית האסירים הגברית, בצפון אמריקה בלבד מוגדרים ככאלו. הצוות, שכלל חוקרים מאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון ואוניברסיטת ניו מקסיקו, סקר את מוחם של האסירים, בעוד הם עברו מבחן תגמול מעוכב, במהלכו התבקשו לבחור בין שתי אופציות: קבלת סכום כסף קטן באופן מיידי, או סכום גדול יותר בשלב מאוחר יותר.



 
על פי הסריקות של מוחות האסירים, אלו שקיבלו דירוג גבוה יותר במבחן הפסיכופתיה, הראו פעילות רבה יותר באזור הסטריאטום הגחוני של המוח.
 
אזור זה ידוע כמעורב בהערכת הגמול הסובייקטיבי, ומוביל לבחירה שתוביל לגמול מיידי. "ככל שאדם הוא יותר פסיכופת, כך גדלה יותר התגובה באזור זה", אמר ג'ושוע בקולהץ, חוקר מוביל במחקר ומרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת הרווארד."זה מצביע על כך שהדרך בה הם מחשבים את ערכם של תגמולים נמצא בדיסלרוגלציה (חוסר איזון) ערך התגמול עלול לקבל ייצוג יתר תר על המידה". הסטריאטום הגחוני מסייע למוח לשקול את ערכן של החלטות שונות. הוא מונע בעיקר על ידי תגמולים מיידים, עם פחות דאגה לטווח ארוך. מרגע שזוהה הקשר בין פסיכופתיה לבין ליקוי בחלק זה של המוח, הצעד הבא היה לבחון את הקשר בין השניים. "אנו יודעים כי המוח מרושת", הסביר בקולהץ."אזורים במוח לא עובדים בבידוד, ויש הרבה דפוסים של שליטה רגולטורית בכל חלקי המוח".

לאחר הסריקות ,מיפו החוקרים את הקשרים בין הסטריאטום הגחוני לבין אזורים אחרים במוח, ומצאו שאסירים עם רמות גובהות יותר של פסיכופתיה היו בעלי קשרים חלשים יותר בין הסטריאטום הגחוני לביןקליפת המח הקדמית. אזור זה במוח אחראי על קבלת החלטות מורכבות יותר, וממוקדות לטווח ארוך. היא מעורבת גם בתפקודים מחשבתיים גבוהים.
 


לדעת החוקרים, התוצאות הללו מצביעות על כך שמשהו במעגל הרגולטורי של מוח של פסיכופתים ככל הנראה "שבור". ככל שלחוקרים יהיה מידע רב יותר על הדרך שבה פועל המוח של פסיכופתים, בייחוד אסירים, כך הם יצליחו להתאים עבורם טיפול מדויק ויעיל יותר. "ההחלטות והבחירות הרעות שלהם הן לחלוטין צפויות בהתחשב לדרך בה המוח שלהם מחוייט", סיכם בקולהץ.