מאז שחר האנושות מתלווה אלינו הפשיעה, למרבה הצער זה חלק ממה שהופך אותנו לאנושיים. אל הפשע התלווה תמיד הפחד מפני פשיעה, והוא לחלוטין הגיוני ובחלק מהמקרים אף נועד לשמש לנו כמנגנון ההגנה מפני סכנות. הבעיה מתחילה כשהפחד הזה יוצא מפרופורציות, משתק ומונע מאיתנו לחיות אורח חיים תקין. אפשר להודות לתקשורת בעיקר על החדרת לא מעט מהאימה שאנו חשים במהלך היום, שכן שיעור הפשיעה האלימה המוצגת בה גדול בהרבה בזה הקיים במציאות. 

אך כעת, לפי מחקר חדש שנערך בלונדון, יש "אשמים" נוספים בפחד היומיומי שאנו חשים מפני פושעים נאלחים ופשיעה באופן כללי - חברינו בני האדם. על פי המחקר, שנערך בקולג' האוניברסיטאי של לונדון, ופורסם ב-he journal Proceedings of the  Royal Society A, התפיסה שלנו לגבי הסבירות להתרחשות פשיעה, מושפעת מדעתם של אחרים. 

מהנתונים שמצאו החוקרים, אשר ניסו להבין מדוע הפחד מפשיעה רק הולך וגדל בערים ומדינות רבות בעולם, כאשר בפועל שיעורם של אותם פשעים הוא נמוך בהרבה מהמצופה. "אפשר להחשיב פחד מפני פשיעה כמדבק, כיוון שאינטראקציות חברתיות הן המנגנון שבאמצעותו הפחד משותף ונוצרות אוכלוסיות שמודאגות באופן כרוני", הסביר רפאל פריו קוריאל, מנהל המחקר ומתמטיקאי מוביל בקולג' האוניברסיטאי של לונדון. "גם מי שמעולם לא היו קורבן פשיעה עלול להיות מאוד מודאגים מפניה".


פשיעה.אינגאימגפשיעה.אינגאימג

 
"רוב המחקרים על הפחד מפני פשע ותפיסת הביטחון הן תצפיות סטטיות של המצב הנוכחי באזור או במדינה מסוימים", אמר קוריאל. "אנחנו רצינו לבדוק כיצד תפיסה קולקטיבית של העדר תחושת ביטחון עולה ומשתנה במהלך הזמן, וכיצד היא משתנה בקרב קורבנות פשיעה וכאלו שלא חוו פשיעה מעולם".  

המחקר התבסס על באמצעות מודל מתמטי, אשר מדמה את תפיסת הביטחון בקרב אוכלוסייה של 10,000 אנשים, שמעדכנים את תפיסת הביטחון שלהם כל שבוע. על מנת להבין איך פחד מפני פשיעה משתנה בקרב אוכלוסיות, החוקרים יצרו שלוש קבוצות שהתחקו אחר ההתפלגות שנצפתה בערים: קבוצה אשר "חסינה סטטיסטית" מפני פשיעה, קבוצה שחוותה כמות נמוכה של פשיעה, וקבוצה שחוו תה כמות גדולה של פשיעה.

בהתבסס על מודל זה, החוקרים מצאו שכאשר אנשים שלא חוו פשיעה היו באינטראקציה רק עם  אנשים מהקבוצה שלהם הם הרגישו בטוחים. עם זאת, מספר קטן בלבד של אינטראקציות בין שתי הקבוצות הספיק כדי לערער על תחושת הביטחון הזו. למשל, כאשר 5% מהאינטראקציות התרחשו בין שתי הקבוצות יחד, המודל חזה שמעל 50% מהאנשים בקבוצה שמעולם לא חוו פשיעה יתחילו לפחד מפניה.

כמו כן, הם מצאו שירידה בשיעור הפשיעה הייתה כמעט ללא השפעה על תפיסת הביטחון בקרב המשתתפים. למשל, כאשר רמות הפשיעה היו נמוכות יותר,המודל חזה כי בין 30-40% מהאוכלוסייה מכל שלשו הקבוצות עדיין יפחדו מפשיעה.
 

via GIPHY

המסקנות של החוקרים היו שהפחד להפוך לקורבן פשיעה לעתים קרובות אינו תואם את הסבירות של הסיטואציה להתרחש במציאות. אותה הדאגה מפני פשיעה נובעת מזו של אחרים. הממצאים הללו, לדעתם, יכולים לעזור להסביר להסביר כיצד קיים חשש כללי מפשע בערים ובמדינות בעלות שיעורי פשע נמוכים.

קוריאל סיכם את המחקר עם מסקנה חיובית והוסיף "פחד מפני פשיעה איננו שלילי, למעשה, הוא עוזר לפתח אמצעי זהירות בריאים, כמו נעילת הדלת של הבית, אבל הוא הופך בעייתי אם הוא בלתי מידתי ולא ניתן לשליטה".