מגיל צעיר אומרים לנו שוב ושוב לא לכסוס ציפורניים כי זה לא אסתטי ובעיקר ממש מגעיל. אבל אם אלו לא סיבות טובות מספיק להימנע מההרגל המגונה, כעת מסתבר שזה עלול אפילו להיות מסוכן ולגרום לתחלואה קשה ולמוות. יוכל להעיד על כך גבר מסקוטלנד, שכמעט איבד את חייו לאחר שכסיסת ציפורניים גרמה לו לאלח דם. 

מה שהפחיד יותר מכל את ריקי קנדי בן ה-57, היה עצם זה שהוא נהג לעשות זאת במשך שנים ולא היה לו מושג שזה יכול להיות מסוכן. לדבריו, זה קרה באחת ממאות הפעמים שעשה זאת, רק שהפעם הוא הבחין בשלפוחית מוזרה על האגודל שלו. הוא הלך לרופא כי הוא היה קצת מודאג, וזה הסביר לו שזה כנראה זיהום ורשם לו אנטיביוטיקה. "לרגע לא חשבתי שהפצע על האגודל שלי יכול לגרום לצרה כזו, זה היה כל כך קטן", סיפר קנדי לחדשות ה- dailyrecord. "כססתי את הציפורניים בדרך זו כבר המון פעמים בעבר, אז זה הפחיד אותי לחשוב שזה כמעט גרם למותי".
 
ואכן משם המצב רק הלך והתדרדר, ומספר ימים לאחר מכן הזיהום התפשט לזרועותיו ולחזה שלו והוא הובהל לבית החולים. בשבוע הראשון שלו שם, קנדי היה מחוסר הכרה ומצבו היה קריטי, והרופאים הסבירו לאשתו ג'וסלין שהסיכויים שלו לשרוד הם קלושים. היא סיפרה על אותה תקופה קריטית: "היו לו הזיות, הוא לא ידע אפילו בן כמה הוא והוא בקושי הצליח לנשום או לעמוד. לא חשבתי שהוא יצליח לשרוד".

הרופאים אבחנו אצל קנדי אלח דם (ספסיס), שזה מצב בו המערכת החיסונית מגיבה בקיצונית לזיהום ותוקפת את כל המערכות בגוף. מדובר בתסמונת מאוד מסוכנת, שעלולה להסתיים בפגיעה ברקמות, כשל רב מערכתי ומוות. רבים ממי שלוקים באלח דם לא שורדים, על כן קנדי הרגיש שיש לו מזל שנותר בחיים. "אני לא זוכר כלום מהשבוע הראשון שלי שם, אני רק זוכר ששאלתי את האחות אם אני עומד למות", סיפר קנדי. "זה היה נוראי, כאב לי מאוד ולא יכולתי לזוז וגם עברתי התקף לב". 
  

קנדי יאלץ לעבור ניתוח להחלפת עצם הבריח שנשחקה. צילום מסךקנדי יאלץ לעבור ניתוח להחלפת עצם הבריח שנשחקה. צילום מסך


קנדי שהה בבית החולים חודשים רבים עד ששוחרר בחודש מאי האחרון. אם לא די בכך, אלח הדם הותיר אותו עם בעיות בריאותיות כרוניות ביניהן אסתמה, דלקת פרקים ושחיקה של עצם הבריח, בגינה יאלץ לעבור בקרוב ניתוח להחלפתה. אך למרות כל זאת הוא משתדל לראות את הצד החיובי: "יתכן שלעולם לא אהיה בריא וחזק כפי שהייתי קודם, אבל אני עדיין כאן עם המשפחה שלי וזה חשוב לי מאוד". לדעתו של קנדי "מה שעזר לי להחלים יותר מכל היה התמיכה של משפחה וחברים, היה לי מזל שבאו לבקר אותי כל יום".