נכון להיום אומנם אין לו תחליף, אבל רובינו בכל זאת מנסים לחסוך בנייר טואלט, גם בגלל שחבל על העצים וגם כמובן כי חבל על הכסף. כשהמחשבות האלו בראשו, עובד עירייה ביצע הזמנה גדולה של המוצר לכלל התושבים, בעיירה קטנה בגרמניה. הבעיה היחידה הייתה, שהוא בטעות הזמין כמות ממש מוגזמת, אותה לקח להם המון זמן לסיים.

אבל כעת, 12 שנים לאחר מכן, העיירה סוף כל סוף הגיעה לגליל האחרון וכולם מאוד מתרגשים מכך. מדובר באירוע כה חשוב, עד שהוא מדווח לא רק בגרמניה אלא בכלי התקשורת ברחבי העולם. לפי הדיווחים השונים, הכל החל כשאותו עובד חסכוני ביצע את ההזמנה ב-2006, בעיירה Fuchstal, בבוואריה, והיה בטוח שחישב נכון את הכמות.
 
הוא הבין את הטעות רק כשהמשאית הראשונה עם הסחורה הגיעה, אז גם גילה שאמורה להגיע משאית נוספת. למזלו הרב, הוא הצליח לבטל אותה בזמן, ואם לא היה עושה זאת, העיירה בת 4,000 התושבים הייתה נתקעת עם אספקה של נייר טואלט ל-24 שנים. במקום זאת העיירה נתקעה עם סחורה ליותר מעשור, והיה צורך למצוא דרכים יצירתיות לאחסן את הכמות האדירה הזו.

עיירה נתקעה עם נייר טואלט ל-12 שנים. אילוסטרציה: אינגאימג
עיירה נתקעה עם נייר טואלט ל-12 שנים. אילוסטרציה: אינגאימג

 

"אחסנו את הגלילים בבתי ספר יסודיים, בתיכונים, בבניין העירייה - אחסנו נייר טואלט בכל מקום אפשרי", סיפר ראש העירייה, ארווין קרג, לחדשות Bayerischer Rundfunk, "כעת הצלחנו סוף כל סוף לסיים את הגליל האחרון". אבל מלבד הכמות המוגזמת, הייתה סיבה נוספת לכך שלקח לתושבים כל כך הרבה זמן לסיים את הגלילים. מסתבר שהם לא ממש התלהבו מהסחורה הזולה והגסה שהייתה אפורה, מחוספסת כמו נייר זכוכית ועם שכבה אחת בלבד. בשל כך, רבים השתדלו לרכוש לעצמם גלילים משלהם, שהיו איכותיים יותר ופחות מכאיבים.
 
למרות הטעות, קרג, אדם מאוד חיובי כנראה, מחשיב את כל האפיזודה הזו להצלחה של ממש. לדבריו המשלוח עלה לעירייה אומנם 6,000 יורו (כ-24,580 ש"ח), אבל זה השתלם לה בהמשך: "הצלחנו לחסוך 1,000 יורו (כ-4,100 ש"ח), מאחר שמחירי העץ עלו שנה לאחר מכן, מה שהפך את נייר הטואלט ליותר יקר". לאור ההצלחה המסחררת, בעירייה כבר ביצעו הזמנה נוספת, אך הפעם הם דאגו שהכמות תספיק לקצת פחות זמן. כמו כן, הם דאגו כמובן להזמין גלילים איכותיים יותר עם שתי שכבות.