מחקר חדש שבחן את התנהגותן החברתית של גורילות בקונגו זיהה מאפיינים שדומים לבני האדם, כולל התכנסויות שמקבילות לפסטיבלים אנושיים, והגיע למסקנה כי המבנים החברתיים של בני האדם החלו להתפתח בתקופה קדומה יותר מכפי שסברו עד כה. 
 

צוות החוקרים בחן מידע שנאסף במעקב אחרי 205 גורילות מערביות בפארק הלאומי אודזלה שברפובליקה הדמוקרטית של קונגו במשך 409 ימים, בין אפריל 2001 לספטמבר 2002, ונוסף לכך הם ביצעו תצפיות על 271 גורילות בפארק הלאומי נואבלה־נדוקי במשך 2,191 ימים, בין ינואר 2010 לדצמבר 2015. 

מחקרים בעבר זיהו כי גורילות חיות ביחידות משפחתיות קטנות, כאשר כל יחידה מורכבת מזכר דומיננטי עם לפחות נקבה אחת וצאצאים. הזכרים הצעירים עוזבים את הקבוצה בעת שהם מגיעים לבגרות מינית וחיים בבדידות, לעתים במשך שנים, עד שהם מצליחים להקים יחידה משלהם. 
 

אולם המחקר החדש, שפורסם בכתב העת Proceedings of the Royal Society B זיהה כי המבנים החברתיים של הגורילות מורכבים יותר ומזכירים את בני האדם. בניגוד לשימפנזים, שהם יותר טריטוריאליים ואלימים, הגורילות המערביות יכולות לחלוק שטחים עם גורילות אחרות ואף להיפגש איתן במוקדי ריכוז מרכזיים.  החוקרים זיהו כי כל יחידה משפחתית גרעינית מקיימת גם קשרים קבועים עם כ־13 גורילות אחרות, בדומה למשפחה אנושית מורחבת עם סבים וסבתות ועם דודים ודודות. 
 

ברמה הבאה, מתקיים קשר בין 39 גורילות שמשתייכות לשמונה קבוצות עצמאיות, אולם הנתון המפתיע ביותר היה שהגורילות גם מקיימות כינוסים כדוגמת פסטיבלים אנושיים שאליהם מגיעים מספר שבטים. בשל הדמיון הרב בין הגורילות לבין בני האדם, הגיעו החוקרים למסקנה כי המבנים החברתיים האנושיים התפתחו אצל אב קדמון משותף לפני שמונה עד 11 מיליון שנה, כאשר המאפיינים החברתיים הללו אבדו בקרב השימפנזים. 
 

על כן, המדענים גם הציעו להסתמך יותר על הקשר בין הגורילות לבין בני האדם כמודל להתפתחות החברתית האנושית. "הממצאים שלנו מספקים עדות נוספת לכך שהחיות הללו, שנמצאות בסכנת הכחדה, הן אינטליגנטיות ומתוחכמות באופן מעמיק וכי נראה שאנחנו בני האדם לא כל כך מיוחדים כפי שאנחנו נוהגים לחשוב", אמרה מובילת המחקר רובין מוריסון מהמחלקה לאנתרופולוגיה ביולוגית באוניברסיטת קיימברידג'.