ואוטר וולף ממכון מקס פלאנק לאנתרופולוגיה אבולוציונית באוניברסיטת דיוק בארה"ב גילה במחקר קודם כי כאשר בני אדם מקיימים התנסות משותפת כלשהי, הם חשים יותר נוח אלה עם אלה. אולם וולף לא הסתפק בכך והחליט לבדוק אם התופעה מתרחשת גם בקרב שימפנזים, הקרובים ביותר בטבע לבני האדם.
הממצאים הראו כי נוצר קשר חברתי קרוב יותר לאחר צפייה משותפת בסרטון, גם בין הקופים לבין עצמם וגם בינם לבין בני האדם, וכי השימפנזים היו מוכנים לקרבה מהירה יותר וממושכת יותר. "זה מפתיע כי חוקרים רבים טענו שהיכולת להתנסות יחד במציאות היא אנושית בלבד, הנחה שמרמזת על כך שלזנים אחרים, ובכללם קופי האדם, אין מנגנונים פסיכולוגיים לפרש את ההתנסות כחוויה משותפת", ציין וולף. "העובדה שמצאנו את אותו מנגנון בקרב קופי אדם מאשרת שמדובר במנגנון רגשי עתיק יומין. באופן מסוים זה מסביר חלק ממה שאנחנו".