החוקרים, ד"ר יובל ארבל (האקדמית גליל מערבי), ד"ר חיים פיאלקוף (האוניברסיטה העברית בירושלים), ד"ר עמיחי קרנר (המכללה האקדמית נתניה) וד"ר מרים קרנר (M.D, שירותי בריאות כללית ובית הספר לרפואה בטכניון), ניתחו נתונים ממוצעים של 54 אזורים (50 מדינות וארבעה אזורי חסות) בארה"ב, ובדקו את הקשר בין שכיחות מספר הסובלים מעודף משקל והשמנה בקרב מבוגרים ביחס לאוכלוסייה של כל אחד מהאזורים (בין 20% ל־38%), לבין מדדים של הידבקות בקורונה ביחס לאוכלוסייה בכל אזור ותמותה מקורונה ביחס למספר הנדבקים - נכון לאמצע מאי 2020.
ממצא מפתיע וחשוב אף יותר - מקרב כלל החולים בקורונה במדינה/באזור, הסיכוי הצפוי לתמותה יורד מ־533 לכל 10,000 חולי קורונה באזורים שבהם 20% מהאוכלוסייה סובלים מהשמנת יתר ל־346 לכל 10,000 חולי קורונה באזורים שבהם 38% מהאוכלוסייה סובלים מהשמנת יתר.
"ייתכן שההשמנה איננה גורמת לנזקים בלבד, אלא גם מעניקה יתרון מסוים במקרים ספציפיים", מבהיר ד"ר ארבל, המכהן כראש החוג לכלכלה באקדמית גליל מערבי. "עם זאת, ומטבע הדברים, אין לראות במחקר גושפנקא או היתר לאמץ התנהגות לא בריאה של אכילת יתר והיעדר פעילות גופנית.
"ניתן להביא בהקשר זה כדוגמה נוספת את המחלה הגנטית אנמיה חרמשית באפריקה. הגן האמור גורם למחלה גנטית קשה, אך הוא יוצר גם יתרון גנטי בהתמודדות עם מחלת המלריה, אחת המחלות הקטלניות בעולם. הבעיה היא שתוחלת החיים של חולים באנמיה חרמשית קצרה מתוחלת החיים של אנשים שאינם חולים במחלה.
"כלומר, לעתים המחיר של הקניית יתרון גנטי מובנה לאור התמודדות עם מחלה ספציפית הוא יקר מאוד. לכן ייתכן שהשמנת יתר מביאה ליתרון בהתמודדות עם הקורונה, אבל יוצרת או מחמירה בעיות רפואיות אחרות", הוא אומר.
התרעות פיקוד העורף