כשחגית נשאלה, בראיון למעריב, האם היא לא חוששת מהמצב הרפואי שלה, היא מיד ענתה: "החשש קיים בכל דבר שאנו עושים בחיים. העוצמה והאנרגיות שאני מקבלת מהתפקיד, שגרת היום-יום והחובשים שסביבי, הם הרבה יותר חזקים ומחזקים". בנוסף לכך, לחגית היה חשוב גם להעביר מסר אופטימי, לדבריה, בהחלט אפשר וניתן לחזור לשגרה אחרי המחלה, וחשוב שיהיה לה גילוי מוקדם, כי אפשר לצאת מזה, והצבא בהחלט תרם לכך.
גם שחף סיפרה בראיון: "בתקופה שלפני המחלה אמא הייתה אנרגית, אשת צבא שלא יודעת לנוח, וכאשר היא חלתה היא הייתה כבויה והיה לי קשה עם זה. עם זאת, היא לא חיכתה דקה מרגע ההחלמה ומיד חזרה לעצמה". כיום, שחף מספרת כי אמה קמה עם חיוך בכל בוקר לצבא ונהנית לצאת לעבודה, שם היא גם פוגשת את בתה בכל שבוע שני. כמו כן בימים אלו, בעקבות העבודה בקפסולות, שחף נמצאת בבסיס במתכונת של שבוע-שבוע, בעוד אמה מגיעה לבסיס על בסיס יומי, ומסיימת את יום העבודה שלה בבית.
"לא כל אחד זוכה להעביר את השירות שלו עם אמא או אבא שלו", סיפרה שחף בראיון, והוסיפה: "ועוד יש לי אמא כל כך חזקה, זו לגמרי זכות". בנוסף לכך, שחף סיפרה כיצד היא מגיעה עם אמא שלה אל המשרד ומכירה לה את חברותיה לתפקיד, ואף משוויצה בה, לדבריה. מלבד שחף וחגית, גם אבי המשפחה, ניסים, היה איש צבא בעברו ששירת ביחידת הקישור ללבנון ולאחר מכן היה רל"ש אלוף במשך מספר שנים, עד שפרש מצה"ל בשנת 2011.
התרעות פיקוד העורף