כששחף כלף התגייסה לצה"ל, היא ממש לא תארה לעצמה שזמן קצר לאחר מכן היא תמצא את עצמה משרתת לצדה אמה – שבדיוק החלימה מסרטן השד. שחף בת ה-20 מאשדוד, התגייסה לתפקיד מש"קית דיגיטל בענף ההסברה של פיקוד העורף, ולאחר ההכשרה היא הגיעה אל אותו הבסיס בו אמה, חגית כלף בת ה-46, שירתה בעברה. 

באפריל 2019, חגית גילתה במהלך מקלחת שגרתית גוש חריג בשד שעורר את חשדותיה. באותו הזמן היא בדיוק פגשה בחורה שהחלימה גם כן מסרטן השד ששכנעה אותה ללכת להיבדק – "אם יש ספק, אין ספק". כבר באותו השבוע חגית מצאה את עצמה עוברת סדרת בדיקות אינטנסיבית שאישרו כי היא אכן חלתה בסרטן השד. אחרי חצי שנה של כימותרפיה קשה ובהמשך טיפול ביולוגי ארוך, התגובה של חגית לטיפול הייתה חיובית, ועל אף הקושי, ההקרחה והירידה הקשה במשקל – היא הצליחה לחזור לעצמה. 

חגית ושחף בעברן (צילום: באדיבות המשפחה)חגית ושחף בעברן (צילום: באדיבות המשפחה)

בעקבות המחלה, חגית החלה לקחת חלק בקבוצת ריצה של מחלימות מסרטן שנקראת "גמאני רצה", המעודדת נשים לקום ולפעול על מנת להתאושש מהתקופה הקשה שמאחוריהן בעזרת ריצה, שהוכחה כמסייעת להחלמה. מתוך אותו הרצון להשתקם במהירות, חגית מצאה את הכוחות לחזור אל שגרת הפעילות שלה אחרי שהחלימה מהמחלה. 

כאשר מ"פ מתוך גדוד המתחסנים של פיקוד העורף שמעה על כך שמגייסים למילואים מתנדבים בעקבות התפרצות מגיפת הקורונה, היא מיד יצרה קשר עם חגית. תוך שבוע חגית נתרמה למשימה ומצאה את עצמה באותו הבסיס בו משרתת בתה, בו היא שירתה בעצמה בעבר במשך 4 שנים. במהלך לא טריוויאלי, ועל אף שחגית נחשבת כקבוצת סיכון, היא גויסה לתפקיד סמ"פ בגדוד, האחראית על תגבור של חיילים במרפאות מכבי השונות ברחבי הארץ. 

''לא כל אחד זוכה לשרת עם אמא שלו'' (צילום: באדיבות דו''צ)''לא כל אחד זוכה לשרת עם אמא שלו'' (צילום: באדיבות דו''צ)

כשחגית נשאלה, בראיון למעריב, האם היא לא חוששת מהמצב הרפואי שלה, היא מיד ענתה: "החשש קיים בכל דבר שאנו עושים בחיים. העוצמה והאנרגיות שאני מקבלת מהתפקיד, שגרת היום-יום והחובשים שסביבי, הם הרבה יותר חזקים ומחזקים". בנוסף לכך, לחגית היה חשוב גם להעביר מסר אופטימי, לדבריה, בהחלט אפשר וניתן לחזור לשגרה אחרי המחלה, וחשוב שיהיה לה גילוי מוקדם, כי אפשר לצאת מזה, והצבא בהחלט תרם לכך. 

גם שחף סיפרה בראיון: "בתקופה שלפני המחלה אמא הייתה אנרגית, אשת צבא שלא יודעת לנוח, וכאשר היא חלתה היא הייתה כבויה והיה לי קשה עם זה. עם זאת, היא לא חיכתה דקה מרגע ההחלמה ומיד חזרה לעצמה". כיום, שחף מספרת כי אמה קמה עם חיוך בכל בוקר לצבא ונהנית לצאת לעבודה, שם היא גם פוגשת את בתה בכל שבוע שני. כמו כן בימים אלו, בעקבות העבודה בקפסולות, שחף נמצאת בבסיס במתכונת של שבוע-שבוע, בעוד אמה מגיעה לבסיס על בסיס יומי, ומסיימת את יום העבודה שלה בבית. 

"לא כל אחד זוכה להעביר את השירות שלו עם אמא או אבא שלו", סיפרה שחף בראיון, והוסיפה: "ועוד יש לי אמא כל כך חזקה, זו לגמרי זכות". בנוסף לכך, שחף סיפרה כיצד היא מגיעה עם אמא שלה אל המשרד ומכירה לה את חברותיה לתפקיד, ואף משוויצה בה, לדבריה. מלבד שחף וחגית, גם אבי המשפחה, ניסים, היה איש צבא בעברו ששירת ביחידת הקישור ללבנון ולאחר מכן היה רל"ש אלוף במשך מספר שנים, עד שפרש מצה"ל בשנת 2011. 

במהלך הראיון חגית צחקה וסיפרה: "אם פעם אני ובעלי היינו עושים את הכביסה הירוקה לשנינו, עכשיו שחף החליפה את מקומו. יש לנו כביסה לבנה, צבעונית וירוקה". עם זאת, על אף ההיסטוריה הצבאית המשפחתית, שחף סיפרה כי היא בהתחלה חשבה גם היא לפתח קריירה צבאית, אך הבינה כי מעדיפה לעסוק בתחומים אחרים ולהגשים את עצמה מחוץ למערכת הצה"לית. 

בימים אלו, שחף וחגית משרתות זו לצד זו, כאשר שתיהן מתעסקות בעבודתן בנושא הכי מדובר וחשוב של השנה – מגיפת הקורונה. חגית אחראית על החיסונים, ובעצמה כבר אחרי מנת החיסון השנייה, ואילו שחף אחראית על הסברה טלפונית וברשתות החברתיות של פורטל החירום השייך לפיקוד העורף. שתיהן עוזרות ומסייעות לכל מי שזקוק לעזרתן, ולדבריהן, הן לגמרי מרגישות את תחושת השליחות שמאחורי התפקיד. "אנשים מעריכים את העבודה שאנו עושות, כל אחת בדרכה, וברגע שאתה יכול לעזור לאחרים – אתה מקבל יותר", סיכמו האם ובתה, שרצו להעביר מסר של אכפתיות, כוח רצון ונתינה מהלב.