אנשי האקדמיה ללשון יוצאים עם שלל מילים חדשות, רובן בענייני מדע המדינה ובריאות הציבור. בישיבת המליאה האחרונה אושרו חידושים רבים, בהם אנושנות (הומניזם), גַּנזר (צנזור), נאום התשה (פיליבסטר) ומלהיגוּת (דמגוגיה). חידושים נוספים: שלומנות (פציפיזם), מולדתנות (פטריוטיות) ומסכם (קונצנזוס).
עוד הוחלט על ההגייה התקנית של מילים שאולות דוגמת אוקיינוס ובולמוס. מעתה אמור: הראה מעט "אנושנות" בהתנהגותך, "גנזר" רק מעט מהחומר שלפניך, קצר את "נאום ההתשה" שהכנת וחדל להשתמש ב"מלהיגות" שמאפיינת אותך. הוועדה המקצועית באקדמיה ללשון מצאה לנכון להציע במקרים רבים חלופות עבריות למונחים לועזיים הנפוצים מאוד בתחום מדע המדינה.
ברשימה החדשה כ־250 מונחים ובהם: אֱנוֹשָׁנוּת (הומניזם); אֱנוֹשְׁתָנוּת (הומניטריות), אִרְגּוּן נֶבַע, דְּפוּסָה (פרדיגמה), הוֹנְתָנוּת (קפיטליזם), הֶחְסֵם (אמברגו) והַעֲדָפַת קְרוֹבִים (נפוטיזם). בשיקולי הוועדה הובאה בחשבון התאמת החלופות העבריות למשמעות המדויקת של המונח הלועזי ולשימוש בהן במחקר ובהוראה של מדע המדינה. אנשי המקצוע בוועדה הביעו רצון למצוא חלופות עבריות למונחים הלועזיים הרבים המשמשים בתחום, וקיבלו עליהם להשריש אותם בקרב עמיתיהם ותלמידיהם.
נושא נוסף שעלה בדיוני הוועדה היה עולם בריאות הציבור שנחשף לציבור הרחב בשנתיים וחצי האחרונות בעקבות מגפת הקורונה, ואולם יש בו תחומים רבים נוספים שחשיבותם רבה לשמירה ולקידום בריאות האוכלוסייה. כדי להעמיד מינוח מקצועי אחיד לכל העוסקים בבריאות הציבור הוקמה בשנת תשע"ד (2013) ועדת מינוח מקצועית. ברשימה שהכינה הוועדה כ־300 מונחים במגוון תחומים.
בין החידושים: תַּסְמִינִי (סימפטומטי) כנגד אִי־תַּסְמִינִי (א־סימפטומטי), לְבַדּוּת (solitude), לְבַדּוּת חִיּוּבִית (זמן איכות המוקדש לעיסוק משמעותי המסב לנמצא בו הנאה ואף מאפשר התפתחות אישית - positive solitude), הֵעָדְרָנוּת (היעדרות דרך שגרה מן העבודה או ממחויבות אחרת) כנגד נוֹכְחָנוּת (נוכחות עובד בעבודה אף אם אינו מבצע את עבודתו מפאת חולי או מסיבות אחרות) וזִהוּמַאי (במקום "זיהומולוג").
בתחום הדקדוק אושר הניקוד בשורוק במילים שאולות בעלות הסיומת – וס, בהתאם להגייה הרווחת ולאו דווקא לפי התיעוד בספרות חז"ל. כך ינוקדו המילים אוקיינוּס, אפוטרופוּס, קולמוּס, בולמוּס, תרמוּס (בעברית שְׁמַרחֹם) בשורוק בסופן. עוד אושרה הצורה הרווחת קָנַבִּיס לציון הצמח והחומר המופק ממנו לעישון וכדומה, לצד הצורה המתועדת בספרות חז"ל קָנַבּוֹס.