על הסיפור המשפחתי הכואב הזה, אפשר לעשות סרט הוליוודי: נטע בצלאל, שכלה את אחיה שנפטר ממחלת הסרטן, החלימה בעצמה מסרטן המעי הגס שהתגלה כאשר היה בשלב 4, שלב קריטי וקשה, ולא מוותרת על התנדבות בעמותת "צו מניעה" – כדי למנוע את האסון הבא: " המצב הקריטי בו הייתי, שלב 4 ההרסני והמפחיד רק מדגיש את הנקודה שהכל אפשרי, שגם מי שחולה ומרגיש שאין לו תקווה – יש לו במה להיאחז", סיפרה בצלאל.
"ב-10 בספטמבר 2020 עשיתי בדיקת דם תקופתית. אחרי שעתיים הרופא התקשר אליי ואמר לי שהבדיקות לא טובות ושאני צריכה ללכת למיון. לא כל כך הבנתי למה, אבל כשהוא אמר לי שאני חייבת ללכת למיון כמה שיותר מהר התחלתי לחשוש. גם במיון הייתי מאוד חיונית ולא הבנתי מה קורה, למה אני פה בכלל. אחרי כמה שעות במיון, ועוד בדיקות דם שעשיתי, הרופא שלח אותי לאשפוז ועדיין – בלי לומר לי למה. אני זוכרת שמצד אחד הייתי בהלם ובחרדה, כי אח שלי היה חולה בפעם הראשונה בסרטן שנה וחצי לפני כן והיה חשש אבל ממש ממש לא דמיינתי שזה מה שיקרה לי גם".
"עשו לי בדיקות וביופסיה, כשהתוצאות חזרו הרופאה אמרה לי שצריך שאעשה קולונוסקופיה ושאבוא לשיחה. שם כבר ממש חששתי. לצערי החשש שלי לא היה לשווא. בשיחה עם הרופאה הובהר לנו שיש לי סרטן בכבד. ביצעתי בדיקת קולונוסקופיה ואז התגלה שאותו גידול בכבד הוא בעצם גרורה של המעי הגס, ואני מוגדרת כחולת סרטן שלב 4, שזה בעצם אומר שאין לי הרבה זמן לחיות."
התחושה שליוותה את נטע ומשפחתה הייתה מוזרה – מצד אחד, הם "מתורגלים" בזה משום שאחיה, יואל, התמודד עם המחלה כבר שנה וחצי וניצח אותה. מצד שני, עם נתונים מדאיגים כאלו, קשה למצוא מקום לאופטימיות:
"מצד אחד, לא הבנו מאיפה זה נופל עלינו. מצד שני, החלטנו שאנחנו מאוד אופטימיים וחושבים טוב כי רק ככה יהיה טוב. אני ובעלי החלטנו שאנחנו נהיה פתוחים ונשתף את חמשת הילדים שלנו בהכל."
לאחר שנה וחצי של טיפולים כימותרפיים וניתוחים, התגברה בצלאל על המחלה כנגד כל הסיכויים. אך הסיפור המשפחתי, קיבל תפנית חדה כאשר בזמן ההחלמה שלה, הסרטן בו חלה אחיה חזר: "יואל, אח שלי ז"ל היה גדול ממני בשנתיים והוא היה חולה בסרטן הלימפומה. הוא חלה שנה וחצי לפניי ובפעם הראשונה שהוא חלה, כל המשפחה הייתה מסביבו ותמכה בו המון, הוא גם עבר טיפולים קשים וגם קיבל את כל התופעות לוואי הקשות שהיו מהטיפולים ככה שזאת הייתה תקופה מאוד לא פשוטה מבחינתו", אמרה בצלאל.
"כשאני אושפזתי הוא כבר הבריא (בפעם הראשונה) והיה הראשון שבא לבקר. זה ממש ריגש אותי שהוא הגיע כי אושפזתי באותה מחלקה שהוא אושפז בה ואני ידעתי שזה היה מקום שהזכיר לו דברים מאוד קשים בשבילו, ולמרות זאת הוא הגיע." "חצי שנה אחרי שחליתי גילו שהתפרץ אצלו שוב הסרטן. כשהוא חלה שוב, המשפחה שלנו נכנסה לתורניות של להשגיח עליו, ולמרות שהייתי גם חולה בעצמי, בשבועות שיכולתי הייתי נכנסת לתורנות בעצמי. הרגשתי שהיה פה קשר מיוחד של אחוות לוחמים. לצערנו, הוא הלך לעולמו בי"ט שבט בשנה שעברה".
את הטרגדיה האישית שלה, מינפה בצלאל וכיום היא מתנדבת בעמותת 'צו מניעה', בה היא מסייעת למתמודדים וחולים בסרטן המעי הגס לנצח את המחלה: "היום אני מתנדבת בעמותת צו מניעה ועוזרת לאנשים שחלו בסרטן המעי הגס להתמודד עם זה. אני מלווה אותם, נותנת עזרה, עוברת איתם את כל המסע ויחד איתם מנצחת את המחלה. אני מרגישה שכל ניצחון שלהם הוא גם ניצחון שלי, בעיקר בגלל שאנחנו חולקים את אותו גורל.
"המצב הקריטי בו הייתי, שלב 4 ההרסני והמפחיד רק מדגיש את הנקודה שהכל אפשרי, שגם מי שחולה ומרגיש שאין לו תקווה – יש לו במה להיאחז. זה מה שאני מנסה להנחיל לכל מי שאני עובדת אתו."