כזכור, ואן האוטן שהייתה בת 19 בזמן הרציחות, הורשעה בשל מעורבותה ברציחות הידועים לשמצה של טייט-לאביאנקה שהתרחשו בשנת 1969. ואן האוטן נמצאה אשמה ברצח מדרגה ראשונה. מעורבותה של ואן האוטן ברציחות הייתה קשורה בעיקר להריגתם של לנו לביאנקה, מנהל סופרמרקט ואשתו רוזמרי בביתם בלוס אנג'לס. בראיון בשנת 1994, ואן האוטן תיארה את חלקה ברציחות: "גברת לביאנקה שכבה על הרצפה ודקרתי אותה בגב התחתון, בערך 16 פעמים".
במהלך השנים, ואן האוטן נכחה במספר דיוני שחרור על תנאי אך הם נדחו שוב ושוב. למרות שהביעה חרטה על מעשיה והשתתפה בתכניות שיקום בזמן שהותה בכלא, שחרורה על תנאי נחשב שנוי במחלוקת בשל אופי הפשעים.
לאחר 53 שנות מעצר, ואן האוטן תשתתף בתוכנית דיור מעבר כדי לעזור לה בהכשרה תעסוקתית, ללמד אותה איך להשיג עבודה ולפרנס את עצמה. ואן האוטן תחפש עבודה שמתבססת על התואר הראשון והשני במדעי הרוח שרכשה בזמן שהותה בכלא.
התרעות פיקוד העורף