היות והמלחמה עדיין כאן, צריך לעשות הפרדה מלאה בין "מצב חירום אמיתי" לבין "מצב משחקי", ובכך להימנע מהפעלת מנגנון הסכנה שלא לצורך. בנוסף, הקטנת החשיפה החוזרת (הניתנת לשליטה) לרעשי נפץ יכולה להקטין את המצוקה העלולה להתעורר היות ולא ניתן למנוע לחלוטין את רעשי הנפץ, שהרי תמיד יהיה זה שיתעלם מהבקשה.
אנשים הסובלים מפוסט טראומה הנמצאים בתהליך טיפולי מקצועי, עוברים לא פעם טיפול המכונה טיפול בחשיפה הדרגתית. מנסים להרגיל אותם לרעשים חזקים באופן מבוקר, עד אשר מחזירים לעצמם את השליטה במצב.
לא צריכים להיות "פוסט-טראומתיים" כדי לפחד. חשוב לזכור שיש לנו אפשרויות לא מעטות על מנת להשפיע על התוצאות של רעשים אלו. אנו יודעים כי כאשר אנו עייפים רעשים חזקים משפיעים עלינו בעוצמה חזקה יותר. לכן אם חשוב לנו להיות באירועי החג, כדאי שניתן לעצמנו לנוח היטב לפני האירוע. גם אם נבחר להישאר בבית, אפשר השנה לשים אוזניות ולהקשיב למוזיקה העושה לנו טוב ומרגיעה אותנו, או להחליט כי השנה ננסה להימנע מחשיפה ישירה לאירועים ונלך לטיול בפארק או לחגוג בחיק הטבע, רחוק מהרעש של העיר או מרכזי האירועים.
חשוב לזכור שאנחנו עדיין בעיצומה של המלחמה. המערכת הנפשית שלנו זקוקה לזמן על מנת לנוח, לחזור לשגרה, להירגע. בעזרת תמיכה של הסביבה, שיחה עם הקרובים לנו, הבנה שאין צורך "ללחוץ" לחזור לשגרה, הדברים לרוב יחזרו לבד למצבם הטבעי. אצל חלק זה יכול להיות תהליך מהיר ואצל חלק זה ייקח קצת יותר זמן. אולם, במידה והמצב ממשיך לעורר מצוקה, חשוב לפנות לאנשי מקצוע הקיימים בתחום ולבקש את עזרתם.
התרעות פיקוד העורף