לדבריה, בשלוש השנים האחרונות היא דאגה למטפלת צמודה לילדים מאחר וגם היא לא הייתה מגיעה הביתה לפני שמונה בערב. הבעל לא ממש אהב את זה והוא הפציר באשתו לעשות כמוהו, להתחיל מוקדם בבוקר את יום העבודה ולסיים אותו סביב חמש שש לפנות ערב.
"אני חייבת שעון גדול בחדר", אמרה לבעלה, "כדי להתעורר בזמן ולהתחיל מוקדם את יום העבודה". הבעל רכש לה שעון קיר גדול לחדר השינה ואחד נוסף לא פחות גדול גם למשרד שלה. "עכשיו תדעי מתי לקום בבוקר ומתי לחזור הביתה", הוא אמר לה בחיוך - ואז, היא סיפרה לעורכת הדין סולן מה עומד מאחרי "הדאגה" המוגזמת לעמידה בזמנים.
עוה"ד סולן הבהירה לאישה כי בעלה יכול היה לעקוב אחריה בכל מקום "אבל לא במשרד". היא הסבירה: "לצלם פגישות עבודה במשרד, גם אם אחת מהפגישות הרבות לאורך חצי שנה הייתה פגישה רומנטית - זוהי פגיעה בפרטיות הלקוחות ופגיעה באמינות המשרד שמחויב לשמירה על סודיות מוחלטת מול הלקוחות".