"יש חזיונות וקולות המוזכרים באופן קבוע בתנ"ך ודומים באופן מדהים לפנומנולוגיה של ההתנסות ב-DMT", אמר סטרסמן בראיון ל"דיילי סטאר אונליין" וציין כי קיימת אפשרות שמדובר בסמים אנדוגניים שנוצרים בגוף עצמו. "אין הוכחה שמשה הושפע מגורמים חיצוניים. סביר שקרה לו משהו במערכת העצבים המרכזית אשר עורר חזיונות, וזה המקום בו סמים אנדוגניים כמו DMT נכנסים לפעולה".
"בסיפור התנ"כי בו קיבל משה את עשרת הדיברות מאלוהים הוא צם במשך 40 ימים ו-40 לילות וכנראה שהחוויה עוררה אצלו הזיות", ציין החוקר והוסיף: "כשהשוויתי בין הפנומנולוגיה של ה-DMT למצבו של משה, גיליתי שיש דמיון גדול בין השניים. עלינו לשאול את עצמנו למה הגוף האנושי מייצר DMT ומהו הרלוונטיות של הדמיון בין השפעת ה-DMT לנבואות תנ"כיות.
עוד ציין, כי "משה ירד מההר עם עשרת הדיברות והכתיב את רובו המכריע של התנ"ך העברי, ואלו לא מעשים של אדם מטורף או סכיזופרני. אלו היו מעשים של אדם מעורר השראה שבעבודתו השפיע על הציוויליזציה המערבית במשך שלושת אלפים שנה".
לפני 15 שנה הוא פרסם תיאוריה לפיה במעמד הר סיני וכאשר משה ראה את הסנה הבוער הוא היה תחת השפעת סם פסיכדלי.
שאנון מאמין שהשיח היה למעשה צמח המכיל DMT, ושהוא היה מסטול מהאדים כשפגש את אלוהים לראשונה. "הסנה הבוער לא נשרף. לא היה שם נס אלא רק שינוי בתודעתו של המתבונן, כלומר משה, שהושפע מהסם".
התרעות פיקוד העורף