אחת הנשים שנכנסה להריון מזרעו של מייר, נטלי, סיפרה כיצד פגשה אותו לראשונה ב-2010. היא התרשמה ממנו כאדם אכפתי שרצה לעזור למשפחות והוא הבטיח לה שיסייע לחמש נשים לכל היותר. עם זאת, כעבור שנים התברר כי האב המשיך לתרום ללא הכרה, תוך שימוש בשמות בדויים ורישום במאגרי זרע בינלאומיים.
החשש העיקרי שעלה הוא הסיכון לנישואי קרובים בין הצאצאים, בעיקר בהולנד, שם נולדו רוב ילדיו. לפי ה-The Sun הבריטי, ישנה תיאוריה מדעית המסבירה כי אנשים נמשכים לבני זוג עם תכונות דומות, מה שמגביר את הסיכון למשיכה בין אחים למחצה שאינם מודעים לקרבת הדם ביניהם.
בתגובה לחששות אלו, קבוצת אימהות הגישה תביעה אזרחית נגד מייר ב-2023, בטענה שמעשיו מסכנים את זכויות הילדים. לפי הדיווחים ב-The Sun, בית המשפט בהאג התייחס לטענות החמורות נגד התורם בכובד ראש, והשופט התמקד בכך שמייר חשף את ילדיו הרבים לסיכון ליחסי קרובים בשוגג.
כאשר נשאל על כך, הוא הציע פתרון מעורר מחלוקת - שהילדים יישאו סמל על דפי המדיה החברתית שלהם או יענדו תג עם שמו כדי לזהות זה את זה. הצעה זו זכתה לביקורת חריפה מצד האימהות והשופט, שראו בה הטלת אחריות לא הוגנת על הילדים.
בית המשפט קבע כי מייר אכן הפך אב לבין 550 ל-600 ילדים, עם אפשרות שהמספר מגיע עד ל-1,000 ילדים ביבשות שונות. בתגובה לטענות ולראיות שהוצגו, השופט פסק לאסור על מייר לתרום זרע בכל מקום בעולם.
יתרה מזאת, הורו לו לדרוש מבנקי הזרע להשמיד כל דגימה מזרעו שנותרה. החלטה זו נתפסה כניצחון עבור האימהות והילדים, עם תקווה שתוביל לשינוי בתקנות ברחבי העולם בנוגע לתרומות זרע.
התרעות פיקוד העורף