זו העיר שבה "לא חוקי למות" מאז 1950 - והסיבה לכך מצמררת במיוחד

מוות הוא דבר טבעי וחלק מחייו של כל אחד, אך מסתבר שישנה עיר אחת שלא מוכנה להכיל את תושביה המתים, ומדוע? ובכן, התשובה אמנם יכולה להיות קצת מוזרה אבל ייתכן ויש בכך היגיון

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
זו העיר שאסור למות בה מאז 1950, לונגיירבין
זו העיר שאסור למות בה מאז 1950, לונגיירבין | צילום: אינג'אימג'
3
גלריה

גבר מבריטניה נתקל באופן די מוזר ב"עובדה מפתיעה" שהוצמדה לרהיט שרכש. הוא שיתף תמונה של פיסת המידע המעניינת ברשת החברתית Reddit.

לונגיירבין, עיר הבירה של הארכיפלג סבאלברד שבאוקיינוס הארקטי
לונגיירבין, עיר הבירה של הארכיפלג סבאלברד שבאוקיינוס הארקטי | צילום: אינג'אימג'

כצפוי, הפוסט עורר שורה של בדיחות, כשמשתמש אחד כתב: "תארו לעצמכם שאתם מתים מזקנה ואז מוכרזים כפושעים בהלוויה שלכם". אחר התלוצץ: "חבר'ה, גילינו את סוד האלמוות. פשוט תגורו בעיר שבה אסור למות, ואז אולי לא תמותו". שלישי תהה: "האם אפשר להיעצר על ניסיון מוות אם אתה זקן מאוד שמטייל בעיר הזאת?". רביעי הרהר: "אגב, העונש על מוות בעיר הוא מוות. הם מתייחסים לחוק הזה ברצינות רבה".

לונגירביאן היא היישוב הצפוני ביותר בעולם ונמצאת בארכיפלג באוקיינוס הארקטי עם אוכלוסייה של כ-2,400 תושבים (נכון ל-2020). בעיירה זו ישנם עוד כמה חוקים מוזרים, כולל איסור על גידול חתולים והגבלות על כמות האלכוהול שכל תושב יכול לקנות בחודש.

בעיירה זו ישנם עוד כמה חוקים מוזרים, לונגיירבין
בעיירה זו ישנם עוד כמה חוקים מוזרים, לונגיירבין | צילום: אינג'אימג'

החוקים המשונים סביב המוות בעיר נכנסו לתוקף בשנת 1950, אחרי שהתגלה כי גופותיהם של אלה שמתו במגפת השפעת של 1918 עדיין לא החלו להתפרק. באופן מפתיע, מדענים מאמינים שהגופות נשמרו בזכות הטמפרטורות הקפואות לאורך כל השנה - וייתכן שהן אפילו מכילות זנים חיים של הנגיף עד היום, יותר ממאה שנה מאוחר יותר.

כתוצאה מכך, נקבע בעיירה חוק האוסר על קבורת מתים. עם זאת, שריפת הגופה ופיזור האפר - מותרים. בנוסף, חולים סופניים מתבקשים לעבור ליבשת נורבגיה לפני סוף חייהם. חשוב לציין שמדובר בחוק פרקטי ולא בעונש על המוות עצמו. מטרת החוק היא למנוע סיכונים בריאותיים אפשריים הקשורים לתנאי הקרקע הייחודיים באזור.

תגיות:
מוות
/
נורווגיה
/
קור
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף