המערה, הנמצאת כ-130 מטרים מתחת לפני השטח, מוערכת ברוחב של כ-45 מטרים ובאורך של לפחות 30 מטרים. ד"ר לורנצו ברוזונה, מחבר שותף במחקר, הדגיש כי "זוהי העדות הישירה הראשונה לצינור לבה נגיש מתחת לפני הירח". לתגלית זו השלכות משמעותיות על משימות חלל עתידיות.
מחקרים קודמים הראו כי הטמפרטורה בתוך מערות כאלה יציבה יחסית, סביב 17 מעלות צלזיוס, בניגוד לתנאים הקיצוניים על פני השטח. בנוסף, המערות מספקות הגנה מפני הקרינה הקוסמית והסולארית על פני הירח - החזקה פי 100 מאשר על כדור הארץ ומסוכנת לבני אדם.
ד"ר דיוויד פייג', מחבר שותף במאמר משנת 2022 שפורסם בכתב העת Geophysical Research Letters, ציין כי "בני האדם התפתחו מהחיים במערות, ולמערות אולי נחזור כשאנחנו חיים על הירח". תגלית זו מהווה צעד משמעותי לקראת אפשרות של נוכחות אנושית קבועה על הירח.
הגשושית LRO של נאס"א ממשיכה לספק מידע חיוני על הירח, כולל מיפוי תלת-ממדי מפורט ואיתור משאבים פוטנציאליים כמו מרבצי קרח במכתשים קוטביים. מידע זה חיוני לתכנון משימות עתידיות ולהבנת האפשרויות להתיישבות אנושית על הירח.
גם בשנת 2017, צוות חוקרים יפני מהמכון הלאומי למחקר ופיתוח בחלל (JAXA) גילה מנהרה תת-קרקעית ענקית על הירח. המנהרה, שאורכה הוערך בכ-50 ק"מ ורוחבה בכ-100 מטרים, נמצאה באזור הרי מאריוס שבאוקיינוס הסערות (Oceanus Procellarum) - הים הירחי הגדול ביותר. החוקרים השתמשו בנתונים מהגשושית היפנית סלנה (SELENE) כדי לאתר את המנהרה, שנוצרה ככל הנראה מזרימות לבה עתיקות.
התרעות פיקוד העורף