בזמן האחרון צצה תופעה מעניינת בטיקטוק שצברה למעלה מ-98 מיליון צפיות, המכונה "תיאוריית האהבה הראשונה" והיא חושפת תובנות מרתקות על ההבדלים בין המינים בכל הנוגע לאהבה ראשונה ולטיפול בפרידות. בעוד שנשים נוטות לעבד פרידות דרך שיחות עם חברות או אימהות, נראה שגברים נוטים יותר להישאר מחוברים רגשית לאהבות הראשונות שלהם ולעתים קרובות ממשיכים לעקוב אחריהן ברשתות החברתיות.
עוד המומחית וילסון מזהירה שהתופעה יכולה להיות הרסנית, במיוחד בתחילת החיים הבוגרים. היא מציינת סימנים מדאיגים שמעידים על חיבור לא בריא לאהבה הראשונה, כמו סירוב להיפטר ממזכרות, התבוננות תכופה בתמונות ישנות, תגובות לפוסטים של האקס ברשתות החברתיות, שמירה על קשר עם חברים משותפים ובעיות מחויבות במערכת היחסים הנוכחית.
מייסדת אפליקציות ההיכרויות מדגישה שהבעיה אינה חד-צדדית ושגם אתם עלולים למצוא את עצמכם חולמים על מה שיכול היה להיות עם האקס שלכם. היא מגדירה התנהגויות כמו תקווה להיתקל באקס או בקשת עדכונים מחברים משותפים כ"מיקרו-בגידה", שיכולה לפגוע במערכת היחסים הנוכחית הפתרון, לדעתה, הוא שיחה פתוחה וכנה בין בני הזוג ושיחות עם חברים שיכולות לספק פרספקטיבה חדשה.
לסיכום, וילסון מסבירה שהאהבה הראשונה נתפסת כטהורה במיוחד כי היא מתרחשת בגיל צעיר, כשאנחנו עדיין לא מושפעים מציפיות החיים ופועלים רק מהלב זו הסיבה שהקשר הזה נתפס כאמיתי וטהור שיכול להשפיע על חיינו לאורך זמן. עם זאת, היא מדגישה שחשוב להבין מתי החיבור לעבר הופך למכשול שמונע התפתחות של מערכות יחסים בריאות וחדשות.