באמצעות בינה מלאכותית, הצליחו ליצור מראה משכנע של פוטין על פניו של סובלה. וגה הדגיש שזו הייתה הדרך היחידה להשיג תוצאה משכנעת, שכן היו נדרשים 20,000 צילומים של פוטין עצמו כדי להשיג את הרזולוציה הגבוהה הנדרשת. ללא מודל אנושי פיזי לצילום באולפן, הבינה המלאכותית לא הייתה יכולה להשיג את רמת הדיוק הנדרשת. הוא גם הדגיש שבינה מלאכותית לבדה עדיין אינה מסוגלת לשחזר באופן משכנע תנועות מורכבות או להעביר רגשות אנושיים.
הסרט, שכותרתו פשוט "פוטין", מציג את הנשיא הרוסי באור ביקורתי למדי. בדומה לסרטיו הקודמים של וגה כמו הסרט הגנגסטרי "פיטבול" ו"המגפות של ברסלאו" - סרט על רוצח סדרתי - שהתאפיינו באלימות גרפית וסגנון וולגרי, גם כאן הגישה אינה מעודנת.
הפקת הסרט משכה תשומת לב של המודיעין הרוסי, שהשיג דרך לינקדאין את מספרי הטלפון של אנשי הצוות. הם התחזו לעוזר של חבר קונגרס מדרום דקוטה והציעו 100,000 דולר תמורת הקרנת הסרט והתסריט. סוכנים רוסיים אלה אף התקשרו למספר אנשי צוות, השיחה לרוב הלכה כך: "אני עוזר של חבר קונגרס מדרום דקוטה, שמעתי שיצרתם סרט זה. הבוס שלי היה מעוניין לשלם 100,000 דולר עבור הקרנת הסרט וכן עבור התסריט", במהרה הצוות הבין במה מדובר.
סובלה עצמו קיבל הצעה של 50,000 דולר עבור התסריט אך סירב, באומרו שמטרת הסרט חשובה מדי. וגה החליט להתל בסוכנים כשהתחזה למעצב תלבושות, דרש 200,000 דולר ומקדמה של 10,000 דולר, והפנה אותם לסוכנות המודיעין הפולנית (Agencja Wywiadu). מיד לאחר מכן, ההתכתבויות הופסקו.
הסרט, שעלותו 14 מיליון דולר, כבר נמכר למעל 50 מדינות למרות חששות של מפיצים, כולל חברת יחסי ציבור אמריקאית שפחדה מפגיעת טיל רוסי בבניין שלהם. הסרט זוכה להתעניינות במדינות שונות מסיבות מגוונות: הודו וברזיל מתעניינות בגלל האפשרות ליצור אלטרנטיבה לדולר האמריקאי, דרום קוריאה מתעניינת בשל המתיחות שלה עם צפון קוריאה, אפריקה מעוניינית על רקע החששות ממשבר מזון בשל אמברגו על דגנים.
וגה עצמו חוזה עתיד שבו רק השחקנים הראשיים ואולי שחקני המשנה יהיו בני אדם, בעוד שכל עולם הדמויות ברקע והמשניות ייווצר דיגיטלית. עם זאת, הוא מדגיש שבפרויקט הנוכחי הבינה המלאכותית הייתה רק כלי לכוח מחשוב, וכי העומק הרגשי והריאליזם של הדמות נוצרו על ידי אנשים. לדבריו, האמנות האמיתית מגיעה מניסיון אנושי, לא מבינה מלאכותית.
התרעות פיקוד העורף