מגיל צעיר - שתתה את המשקה הראשון בגיל 11 והפכה פעילה מינית בגיל 15 - חוותה מצבים מסוכנים רבים. היא חטפה כלמידיה, נדירות השתמשה בקונדום, והייתה "בת מזל" שלא נדבקה במחלות או נכנסה להריון לא מתוכנן. פעם אחת נרדמה באמצע הסקס, וחוותה את "הליכת הבושה" (walk of shame) יותר מדי פעמים, "בורחת ממיטת זר כל הדרך הביתה בשעות המוקדמות, מורידה את העקבים כדי לחזור מהר יותר בחושך".
"גדלתי בשנות התשעים, כשאלכוהול וסמים היו נורמה", היא מספרת. "הייתי יוצאת לרקוד לבד, מוצאת גבר שמצא חן בעיניי ולוקחת אותו הביתה". זה היה חלק שגרתי מאורח החיים החברתי באותה תקופה. "באותם ימים, הסכמה לא הייתה משהו שדיברנו עליו באמת," היא מודה. "אני לא בטוחה עד כמה דוחף היה אותו גבר ספציפי - או כל האחרים. לא הייתי שוכבת עם רובם אם הייתי פיכחת".
"עד גיל 35, הפכתי להיות ללא שליטה באופן מסוכן", היא מספרת. "חטפתי כלמידיה", היא מוסיפה, "האלכוהול האיץ את לקיחת הסיכונים שלי ונדירות השתמשתי בקונדום". סטפני הייתה "בת מזל שלא נדבקה במשהו רציני יותר, והסיכון להריון היה עצום". גברים מבוגרים "נגעו בי בצורה לא ראויה בלילות של יציאות", אך היא הייתה לוחמנית והחזירה להם.
"השתייה תמיד ערפלה את שיקול דעתי", היא מודה. "למרות שחשבתי שזה קצת טיפשי - אף אחד לא ידע איפה אני - זה לא היה מונע ממני לעשות זאת שוב. פשוט משכתי בכתפיי".
נקודת המפנה הגיעה בדצמבר 2005, כשנעצרה על נהיגה בשכרות, היא אמנם לא נכנסה לכלא, אבל הבינה דבר אחד גדול. "הייתה לי הארה. הייתי חייבת להשתנות - לא רק בשביל הילדים שלי וחברים, אלא בשבילי". "לא ללכת לפאב היה ההבדל בין חיים למוות. הייתי מתה עכשיו אם לא הייתי מבינה את זה". לאחר מכן, החלה לשנות את חייה. היא החלה בפעילויות כמו שיעורי ריקוד, פגשה גברים מעניינים.
היא שותה אך ורק "כוס בודדת לעתים נדירות" - האחרונה הייתה ב-2017. לדבריה, "אלכוהול קהה את החושים שלי ומעולם לא הייתי מסונכרנת עם מה שסביבי. עכשיו אני רואה כמה טובים יותר החיים".
"אלימות נגד נשים כל כך נפוצה ונשים פגיעות במיוחד תחת השפעת אלכוהול", היא מסבירה. "זה נורא וגורם לי להיזכר עד כמה הייתי בת מזל". בסופו של דבר, סטפני מסכמת: "אם מישהו היה אומר לי כשהייתי צעירה עד כמה טוב יכול להיות סקס בלי שתייה, הייתי מפסיקה לשתות עשורים קודם".
התרעות פיקוד העורף