הטרגדיה פקדה אותם ב-2005. אנתוני, אז בן 16, היה נוסע ברכב כשחברו פתח באש על חברי כנופיה - מקרה קלאסי של להיות במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. למרות שלא ירה בעצמו, הוא הואשם בניסיון רצח ובעבירות כנופיה, ונשלח לכלא לכמעט 20 שנה. מלודי, שהייתה רק בת 15, הייתה המומה מכך שחברה נקלע למשהו כה אפל. משפחה, חברים, ואפילו אנתוני עצמו, הפצירו בה להמשיך בחייה, אך היא ידעה שאהבתה אליו לא תשתנה בגלל הסורגים.
"ברגע שלמדתי לנהוג, הייתי מבלה כל סוף שבוע בנהיגה של עד 11 שעות כדי לבקר אותו. לראות אותו באזיקים מאחורי זכוכית היה כל כך כואב". בשלוש השנים הראשונות, הביקורים היו מאחורי זכוכית ללא מגע פיזי. מאוחר יותר, כשהוא עבר לכלא אחר, הורשה להם מגע קצר - רק חיבוק או נשיקה בתחילת ובסוף כל ביקור. "משפחה וחברים לא יכלו להבין למה אני עדיין איתו. לא אכפת היה לי מה אנשים חושבים".
"לקח לו זמן להסתגל ל'בית' החדש שלו", היא מספרת. "הוא החל להתמקד בשיפור עצמו, לקח קורסי השכלה והצטרף לתוכניות עזרה עצמית ושיקום בכלא. הייתי גאה בו". בתחילת 2009, כשהייתה בת 20, אנתוני הציע נישואין. "אמרתי כן ללא היסוס," היא נזכרת. "זה דרש ערימות של ניירת לקבל אישור מהמדינה." הטקס התקיים ב-11 באפריל.
"לבשתי שמלה לבנה פשוטה, בעוד שאנתוני היה חייב ללבוש את מדי הכלא שלו. ברור שזו לא הייתה החתונה שחלמתי עליה, אבל זה לא היה בנוגע ליום החלומות שלי, אלא לחיזוק המחויבות שלנו. כשהכריזו עלינו כ'בעל ואישה', הלב שלי היה מלא".
"אותם רגעים פרטיים היו הכל עבורנו ועזרו לנו לשמור על הנדרים שנדרנו", היא אומרת על הביקורים האינטימיים שהותרו להם כל כמה חודשים. "חיי הכלא הם מבודדים, אפילו עבור אלה שבחוץ. הלכתי לחתונות וראיתי זוגות אחרים חיים את חייהם. אבל מעולם לא שקלתי מערכת יחסים אחרת".
"עד הרגע שראיתי אותו יורד מאוטובוס הכלא, בקושי יכולתי להאמין שזה קורה", היא נזכרת בשחרורו בינואר 2024. "הייתי צריכה לחכות במכונית שלי, אבל כשהוא פתח את הדלת ונכנס פנימה, פשוט החזקנו אחד את השני בחוזקה. הרגשתי כאילו אני חולמת".
"החיים בחוץ היו מערבולת של חוויות חדשות עבור אנתוני. הוא מעולם לא השתמש בסמארטפון, ומקומות הומים הרגישו מציפים בהתחלה". כיום, הזוג מתכנן את חתונתם ה"אמיתית" בהוואי באפריל הקרוב, ומלודי בהריון עם ילדם הראשון. "אחרי כל שנות ההמתנה, זה מוזר לחשוב שבקרוב נהיה הורים," היא אומרת. "אנחנו אוהבים ללכת לטיולים ולדבר על העתיד בלי צל הכלא מרחף מעלינו. המסע שלנו היה קשה, אבל הוא עשה אותנו חזקים יותר ואסירי תודה על כל יום יחד".
התרעות פיקוד העורף