שו מדגישה את הסמליות בהצבת גופה של מלניה אל מול השולחן, המסמל את הכוח המושקע בנשיאות הראשונה. תנוחתה, עם קצות אצבעותיה מונחות בתקיפות על שולחן מחזיר אור באופן יוצא דופן, משדרת נכונות "להתחיל לעבוד" ולפעול במסגרת התפקיד הייחודי של מארחת ותומכת בחסרי הכוח, תפקיד שמבחינה היסטורית, אמריקאים ציפו מנשות הנשיאים למלא.
הנינוחות יוצאת הדופן של גברת טראמפ מול המצלמה מיוחסת בחלקה לעברה כדוגמנית, אך שו מאמינה שהקשר שפיתחה עם גברת מאו במהלך שני העשורים האחרונים מסביר את רוב הנינוחות הזו. מאו היא אדם שמלניה סומכת עליו שיציג אותה באופן בטוח, מאופק ואלגנטי. שו מסבירה שכדי להיות טובות בעבודתן, דוגמניות חייבות לשים את האמון שלהן בידי הצלם שמנהל את הצילום, מאחר וזה קריטי שהתמונות שיתקבלו ישרתו את מטרתן.
גברת טראמפ סומכת על מאו שתעביר במדויק את המסר שלה, יהיה אשר יהיה. המסר בתמונה זו, הוא שהגברת הראשונה עברה מהמרחב השולי של אגף המשפחה לחדר שמעל המשרד הנשיאותי. היא נראית מוכנה להפעיל יותר מהכוח שנראה שהייתה די מהוססת לאמץ בכהונה הראשונה בבית הלבן. עם זאת, היא ממקמת את עצמה בתקיפות מאחורי השולחן המבריק במיוחד, שומרת על גבול מסוים בינה לבין הצופה, ונשארת מסתורית, חידתית ובלתי ניתנת לפיענוח.
ברמלי מנתחת את הפרטים בקפידה: החולצה פתוחה, בניגוד לחייטות הקפדנית והמכופתרת שנהוג להציג, אך הכתפיים חדות ומודגשות. הכפתיים הרחבות מזכירות את החליפות של ניו יורק משנות ה-80, התקופה והמקום בהם בעלה של מלניה צמח, אך הצללית מפוסלת ומודרנית יותר.
במהלך הכהונה הראשונה של טראמפ, מלניה הייתה ברובה שקטה, למעט שני אירועים בולטים: הז'קט עם הכיתוב "באמת לא אכפת לי, ולכם?" שלבשה בביקור במרכז מעצר לילדי מהגרים, והפלטפורמה שלה "Be Best", שהציבה מטרות מעורפלות יחסית כמו קידום אורח חיים בריא.