גן העדן הוא סמל נצחי של נחמה ותקווה עבור מיליארדי אנשים ברחבי העולם. בתנ"ך, הוא מתואר כממלכה שמימית מעל כדור הארץ, מקום של שלום ושמחה מוחלטים תחת נוכחות האל. בתרבות הפופולרית, גן העדן מצטייר עם שערי פנינה, עננים רכים ואורות שמימיים בוהקים.
תמונות מהחלל ומהגלקסיה הענקית עוררו תקוות לזיהוי גן העדן מעבר לאטמוספירה שלנו. נאס"א אף כינתה תמונה של שבתאי כ-"גן עדן כחול", וסוכנות החלל האירופית העניקה לערפילית מרוחקת את הכינוי "מדרגות לגן העדן". עם זאת, לפי פרופסור וויטקר, גן העדן נשאר "חזון אוטופי" בתודעתנו, ללא הוכחות פיזיות לקיומו. ב-1994 היו דיווחים על כך שטלסקופ צילם עיר שמימית בקצה היקום, אך הדברים הללו לא אומתו.
באמונה היהודית, גן עדן מתייחס גם למקום שבו נשמות הצדיקים שוהות לאחר המוות. זהו מקום של עונג רוחני והתקרבות לאלוהים, שבו הנשמות מתענגות על זיו השכינה. הכניסה לגן עדן לאחר המוות מושגת באמצעות חיים על פי המצוות והערכים היהודיים, הכוללים אמונה, תשובה ומעשים טובים. הדגש הוא על קיום תורה ומצוות, אהבת אלוהים ואהבת הזולת.
התנ"ך מתאר את בריאת גן העדן יחד עם כדור הארץ, בניגוד לתיאוריית המפץ הגדול המדעית. הכותבים העתיקים דמיינו עולם שטוח עם ממלכת המתים מתחת וכיפה שמימית מעל. כמובן, אנחנו יודעים שכדור הארץ אינו שטוח, וכפי שציינה וויטקר, "היקום בעל שלוש השכבות הזה אינו הגיוני לתודעה מודרנית". תיאוריה זו תרמה לרעיון שגן העדן נמצא בכוכבים, תיאוריה שממשיכה להסתובב בעידן המודרני.
ד"ר לאונונן, שחוקר האם הסברים מדעיים לאמונות דתיות תואמים להשקפת עולם דתית ונאבק עם מחשבות על החיים שאחרי המוות כשבנו בן השלוש מת ממחלה נדירה, מציין שמדע הקוגניציה של הדת מציע שהתודעה שלנו מחווטת באופן טבעי להאמין בתודעות או נשמות לא חומריות ששורדות את מות הגוף.
לפי תיאוריה אחת, העובדה שכולנו עברנו מאי-קיום לקיום מרמז על אפשרות של המשכיות כלשהי אחרי המוות, אבל האם קיום זה ידמה לייצוגים המסורתיים של החיים שאחרי המוות - גן עדן או אכן גיהינום - נותר לנו לחכות ולראות.
התרעות פיקוד העורף