מחקרים נוספים חשפו פרטים מעניינים על תופעת החלומות המקדימים. למשל, נמצא כי נשים נוטות לחוות חלומות מקדימים יותר מגברים, וכי הסיכוי לחוות אותם פוחת ככל שאדם מתבגר. בניגוד למה שרבים עשויים לחשוב, פסיכולוגים מדגישים כי אין כאן שום תופעה על-טבעית או קסומה, אלא תהליך פסיכולוגי מורכב.
הרקע ההיסטורי של חקר החלומות עשיר ומרתק. עוד ביוון העתיקה, היפוקרטס האמין שחלומות יכולים לחשוף מחלות טרם התפרצותן. בתחילת המאה העשרים, זיגמונד פרויד טען כי החלומות מלאים בסמלים ומחשבות תת-מודעות. קרל יונג אף האמין שחלומות יכולים לסייע בפתרון בעיות חיים.
דוגמה היסטורית מרשימה היא זו של הנשיא אברהם לינקולן, אשר כמה ימים לפני הירצחו סיפר על חלום שבו הוא מוצא קבוצת אבלים המתאבלים על גופו של נשיא שנרצח. סיפור זה הפך לאחד המפורסמים בהקשר של חלומות מקדימים.
מעניין לגלות כי המחקר מצא קשר בין אמונה בחלומות מקדימים לבין תדירות חוויתם. אנשים המאמינים בכוחם של חלומות אלה נוטים לחוות אותם יותר, וקיים קשר גם לדפוסי שינה לא סדירים ולשימוש בתרופות שינה.
ד"ר חפזי מציינת כי למרות הרושם הראשוני, החלומות המקדימים אינם מנבאים אירועים בדיוק מושלם. תחת זאת, הם מציגים מסרים סמליים או מטאפוריים הדורשים פרשנות. יתרה מכך, הם יכולים אפילו להשפיע על פעולותינו העתידיות. למשל, חלום על ראיון עבודה מוצלח עשוי להגביר את הביטחון האמיתי בראיון, ובכך להגדיל את סיכויי ההצלחה.
למרות המיסתורין המקיף אותם, החלומות המקדימים יכולים להיות כלי חשוב להבנה עצמית. הם מסייעים למקד תשומת לב, להעלות מודעות, לעודד צמיחה אישית ולספק חוויה של פליאה וגילוי. עם זאת, אם החלומות הופכים למטרידים או פוגעים באיכות השינה, ממליצים המומחים לפנות לרופא או למומחה שינה לקבלת סיוע מקצועי.
התרעות פיקוד העורף