סטרובל, שהקדיש את כישורי החקירה שלו לחקר התופעות העל-טבעיות, חושף את ממצאיו בספרו החדש, "לראות את העל-טבעי: חקירת מלאכים, שדים, חלומות מיסטיים, חוויות קרובות למוות ותעלומות אחרות של העולם הבלתי נראה". לדבריו, הספר מכיל עדויות מעשרות אנשים שחוו חוויות קרובות למוות, שאין להן הסבר רפואי לדעת הרופאים.
סטרובל מצטט את מרי: "בקצה המנהרה הייתי מוקפת בתחושה של אהבה ואור. ראיתי את כל חיי מוקרנים לפניי. הרגשתי כל מעשה טוב או רע שעשיתי אי פעם ואת השלכותיו על אחרים. הייתה זו תקופה קשה עבורי, אך הרגשתי שאני נתמכת באהבה בלתי מותנית שעזרה לי לעבור את החלקים הכואבים. נשאלתי טלפתית אם ברצוני להישאר או לחזור."
לדברי סטרובל, מה שהופך את עדותה של מרי למשכנעת במיוחד הוא פרט ספציפי שאין לו הסבר הגיוני: "כאשר רוחה של מרי ריחפה מחוץ לגופה, היא הבחינה במדבקה אדומה בצד העליון של להב מאוורר התקרה, שהייתה מוסתרת לחלוטין ממבטם של האנשים בחדר. כשהתעוררה, היא תיארה את המדבקה בפרטי פרטים מדויקים, דבר שלא יכלה לדעת בשום דרך רגילה."
"הרופאים ששאלו אותה לגבי החוויה שלה היו המומים כשסיפרה שבמצב מחוץ לגוף, היא עקבה אחרי משפחתה הביתה באחד הלילות. היא הצליחה לתת פרטים מדויקים על מה שראתה - מה אביה קרא, כיצד אחיה שיחק עם חייל צעצוע בג'יפ, ואיך אמה בישלה עוף צלוי ואורז. היא אפילו ידעה אילו בגדים לבש כל אחד מבני המשפחה באותו ערב. המקרה היה כה מרשים שהוא פורסם בכתב העת האמריקאי למחלות ילדים."
"ויקי תיארה כיצד ירדה במנהרה למקום יפהפה, שם פגשה שתי חברות ותיקות מבית הספר וצפתה בסקירת חייה. המדהים ביותר הוא שהיא הצליחה לתאר את חברותיה במדויק, למרות שמעולם לא 'ראתה' אותן בחייה."
סטרובל מצטט את סטורם: "ללא כל אזהרה, המדריכים שנראו ידידותיים הפכו לפתע לאלימים באופן מחריד. הם החלו לדחוף, להכות, למשוך, לבעוט, לנשוך ולקרוע בציפורניהם ובידיהם, תוך שהם צוחקים ומקללים אותי. נאבקתי בחזרה ככל יכולתי, אך נפגעתי קשות - פיזית ונפשית. מעולם לא היה סרט או ספר אימה שיכול אפילו להתחיל לתאר את האכזריות שלהם. בסופו של דבר, גופי נקרע לגזרים. איבדתי בוודאות אחת מעיניי, ואוזניי נעלמו."
"אולם," ממשיך סטרובל, "כשסטורם קרא לעזרה - 'ישו, הצל אותי!' - אור בהיר הופיע וזוג ידיים הושיטו לעברו. סטורם מתאר: 'כשהידיים נגעו בי, באור הזה, יכולתי לראות את עצמי ואת כל הדם. הייתי כמו חיה דרוסה. אבל לפתע כל הדם הזה החל להתמוסס וחזרתי להיות שלם.'"
"למחרת," ממשיך סטרובל, "כשג'וליה - שהייתה כוהנת מוצהרת של כת שטנית - הגיעה למפגש בליווי כומר קתולי, היא חייכה בלעג לד"ר גלאגר ושאלה: 'איך אהבת את החתולים אתמול בלילה?' המפגש הזה שכנע את ד"ר גלאגר שחלק מהמטופלים שלו אינם סובלים ממחלת נפש אלא אחוזי דיבוק על ידי רוחות רעות."
סטרובל מצטט את ד"ר גלאגר: "לעין הבלתי מאומנת, רבים מהמקרים של אחוזי דיבוק עשויים להיחשב כסובלים מפסיכוזות שונות או מהפרעות אישיות ודיסוציאטיביות חמורות. אולם, עבור פסיכיאטרים ואנשי מקצוע מיומנים בתחום הבריאות, ישנם הבדלים משמעותיים בין אחוזי דיבוק להפרעות נפשיות."
"כל אלה הן רק חלק מהעדויות שאספתי במסע החקירה שלי," מסכם סטרובל. "העדויות הללו שינו לחלוטין את תפיסת עולמי - מאתאיסט שאינו מאמין בדבר, הפכתי לאדם המשוכנע כי העולם הבא אכן קיים, עם כל המורכבות והמשמעויות שיש לכך על חיינו כאן ועכשיו."
התרעות פיקוד העורף