הפרסום, שכלל 2,182 מסמכי PDF המסתכמים ב-63,400 עמודים באתר הארכיון הלאומי, מייצג מימוש הבטחת קמפיין של טראמפ שבה איים להוציא את הקבצים עוד מתקופת כהונתו הראשונה.
עם זאת, רוב המידע שנחשף עד כה לא הביא לגילויים מרעישים בשאלת רצח קנדי, ודאי לאור העובדה ששחרורי מסמכים דומים התרחשו בעבר ללא הצלחה לאשר או להזים את תאוריות הקשר. מומחים הזהירו מראש כי אין לצפות שהפרסום יהפוך את ההבנה הארוכה של מה שקרה או יחשוף גילויים מרעישים. למעשה, רוב הגילויים קשורים בשיטות העבודה של גופי הביון האמריקניים במהלך השנים הקריטיות של המלחמה הקרה.
למרות ועדות החקירה השונות שהוקמו במהלך השנים בניסיון להגיע לחקר האמת, נראה שהן לא הצליחו לשכנע את הציבור האמריקני: על פי סקר של מכון גאלופ מ-2023, 65% מהאמריקנים מאמינים שההתנקשות בקנדי כללה קונספירציה, כאשר 20% מהם מאמינים שממשלת ארה״ב הייתה מעורבת. הסקר גם מצא שמצביעי המפלגה הדמוקרטית ובעלי השכלה אקדמית נוטים פחות להאמין בתאוריות אלה.
הוא הביע חשש לחייו ואמר שכנראה יצטרך לעזוב את המדינה. פחות משישה חודשים לאחר מכן, אנדרהיל נמצא ירוי למוות בדירתו בוושינגטון, והרופא המשפטי קבע שזו התאבדות. הקטע ציין שהוא היה ב"יחסים אינטימיים עם מספר פקידי CIA בכירים", אם כי היו כאלה שציינו שפרטים אלה היו ידועים במשך עשורים.
בנוסף, המסמכים החדשים שפכו אור על פעילות הריגול של ארה"ב מול קובה. מסמך אחד מינואר 1962 חושף פרטים על פרויקט סודי ביותר בשם ״מבצע נמייה״ או ״הפרויקט הקובני״, שכלל שורת מבצעים חשאיים בהובלת ה-CIA נגד קובה, ושאושר על ידי הנשיא קנדי ב-1961, במטרה להפיל את המשטר בקובה.
הוא הציע להעביר למחלקת המדינה שליטה על "כל הפעילויות החשאיות" ולפרק את הסוכנות - תוכנית שמעולם לא יצאה אל הפועל. בנוסף, שלזינגר טען כי כ-1,500 עובדי מחלקת המדינה היו למעשה קציני CIA סמויים, וכי כמעט מחצית מהקצינים הפוליטיים בשגרירויות ארה"ב עבדו עבור ה-CIA. "מזכר שלזינגר" זה נתפס כתמיכה משמעותית עבור המאמינים בתיאוריות הקשר על מעורבות הביון האמריקני ברצח הנשיא.
למרות שפרסום המסמכים לא שינה באופן דרמטי את ההבנה הרווחת של אירועי ההתנקשות, הוא מספק תובנות חדשות על פעילות הביון האמריקני בתקופת המלחמה הקרה וממחיש את המתח המתמשך בין שקיפות, ביטחון לאומי, וזכות הציבור לדעת - נושאים שממשיכים להדהד בפוליטיקה האמריקנית עד היום.