הנשיא דונלד טראמפ פרסם לאחרונה אוסף חדש של קבצים סודיים ביותר על ההתנקשות בג'ון פ. קנדי מ-1963, במהלך שעורר עניין רב והותיר מומחים רבים מחפשים אחר רמזים חדשים. יותר משבוע לאחר שחרור עשרות אלפי המסמכים, היסטוריונים ואתרים ברשת החלו לפרסם את הממצאים שעולים מאותם רישומים ממשלתיים.
הפרסום, שכלל 2,182 מסמכי PDF המסתכמים ב-63,400 עמודים באתר הארכיון הלאומי, מייצג מימוש הבטחת קמפיין של טראמפ שבה איים להוציא את הקבצים עוד מתקופת כהונתו הראשונה.
עם זאת, רוב המידע שנחשף עד כה לא הביא לגילויים מרעישים בשאלת רצח קנדי, ודאי לאור העובדה ששחרורי מסמכים דומים התרחשו בעבר ללא הצלחה לאשר או להזים את תאוריות הקשר. מומחים הזהירו מראש כי אין לצפות שהפרסום יהפוך את ההבנה הארוכה של מה שקרה או יחשוף גילויים מרעישים. למעשה, רוב הגילויים קשורים בשיטות העבודה של גופי הביון האמריקניים במהלך השנים הקריטיות של המלחמה הקרה.
הרקע להתנקשות
קנדי נורה בראשו בעת שנסע במכונית פתוחה ונופף לקהל בביקור בעיר דאלאס ב-22 לנובמבר 1963. לפי הגרסה הרשמית, לי הארווי אוסוואלד, חייל מארינס שערק לברית המועצות מסיבות אידיאולוגיות ולאחר מכן שב לארה״ב, ירה בקנדי עם רובה צלפים מהקומה השישית של בניין מחסן הספרים. יומיים לאחר מכן, ג'ק רובי, בעל מועדון לילה, ירה באוסוואלד והרג אותו במהלך העברתו מהכלא, אירוע ששודר בשידור חי בטלוויזיה.
הקבצים שנחשפו כוללים פרטים מעניינים על אוסוואלד, כולל הערכה שהיה "יורה גרוע" בעת שניסה לירות במטרות בברית המועצות, כמו גם מידע על כך שה-KGB עקב אחריו מקרוב בזמן שהותו שם. מסמך מעניין נוסף מציין מכתב שנשלח על ידי אדם בשם סרגיי צ'ורנונוה ב-1978 לשגרירות הבריטית, שטען כי נעצר בלונדון ב-18 ביולי 1963 ונחקר, וסיפר לרשויות על תוכניותיו של אוסוואלד להרוג את הנשיא.
הקונספירציות ועמדת הציבור
הרצח ותיאוריות הקשר סביבו הפכו להיות נושא אמריקני על-זמני שלא עזב את השיח הציבורי מאז: תאוריות אלה עוסקות באפשרות ליורה שני, במעורבות סובייטית או של הביון האמריקני, של המאפיה או משטר פידל קסטרו בקובה - ואפילו של ישראל - וכוללות אין-ספור גרסאות שונות.
למרות ועדות החקירה השונות שהוקמו במהלך השנים בניסיון להגיע לחקר האמת, נראה שהן לא הצליחו לשכנע את הציבור האמריקני: על פי סקר של מכון גאלופ מ-2023, 65% מהאמריקנים מאמינים שההתנקשות בקנדי כללה קונספירציה, כאשר 20% מהם מאמינים שממשלת ארה״ב הייתה מעורבת. הסקר גם מצא שמצביעי המפלגה הדמוקרטית ובעלי השכלה אקדמית נוטים פחות להאמין בתאוריות אלה.
תגליות מעניינות מהמסמכים
אחד המסמכים שעוררו עניין היה תזכיר שפורסם על קטע מהמגזין הפוליטי השמאלני Ramparts מיוני 1967, שעסק בסוכן מודיעין וקפטן לשעבר בצבא ארה"ב בשם ג'ון גארט אנדרהיל ג'וניור. לפי הקטע, אנדרהיל עזב את וושינגטון בחופזה יום לאחר ההתנקשות, והופיע בביתו של חבר בניו ג'רזי כשהוא נסער, וטען שקליקה קטנה בתוך ה-CIA הייתה אחראית להתנקשות.
הוא הביע חשש לחייו ואמר שכנראה יצטרך לעזוב את המדינה. פחות משישה חודשים לאחר מכן, אנדרהיל נמצא ירוי למוות בדירתו בוושינגטון, והרופא המשפטי קבע שזו התאבדות. הקטע ציין שהוא היה ב"יחסים אינטימיים עם מספר פקידי CIA בכירים", אם כי היו כאלה שציינו שפרטים אלה היו ידועים במשך עשורים.
בנוסף, המסמכים החדשים שפכו אור על פעילות הריגול של ארה"ב מול קובה. מסמך אחד מינואר 1962 חושף פרטים על פרויקט סודי ביותר בשם ״מבצע נמייה״ או ״הפרויקט הקובני״, שכלל שורת מבצעים חשאיים בהובלת ה-CIA נגד קובה, ושאושר על ידי הנשיא קנדי ב-1961, במטרה להפיל את המשטר בקובה.
במסמך אחר שעסק בתקופה שלאחר מבצע "הפלישה למפרץ החזירים" (ניסיון כושל של ארה״ב להפיל את משטר קסטרו באפריל 1961), נחשפה ביקורת מעניינת על ה-CIA. לפי המסמך, ארתור שלזינגר ג'וניור, יועץ מיוחד לנשיא והיסטוריון חשוב, הזהיר את קנדי כי סוכנות הביון האמריקנית הופכת להיות חזקה מדי. בתזכיר שכותרתו "ארגון מחדש של ה-CIA", שלזינגר העלה חששות לגבי האוטונומיה והכוח של הסוכנות, וטען שיש לה "הרבה מהמאפיינים של מדינה בתוך מדינה".
הוא הציע להעביר למחלקת המדינה שליטה על "כל הפעילויות החשאיות" ולפרק את הסוכנות - תוכנית שמעולם לא יצאה אל הפועל. בנוסף, שלזינגר טען כי כ-1,500 עובדי מחלקת המדינה היו למעשה קציני CIA סמויים, וכי כמעט מחצית מהקצינים הפוליטיים בשגרירויות ארה"ב עבדו עבור ה-CIA. "מזכר שלזינגר" זה נתפס כתמיכה משמעותית עבור המאמינים בתיאוריות הקשר על מעורבות הביון האמריקני ברצח הנשיא.
ביקור אוסוואלד במקסיקו והקשר לרצח
פיליפ שנון, מחבר ספר משנת 2013 על ההתנקשות, הדגיש את חשיבות ביקורו של אוסוואלד במקסיקו סיטי בספטמבר 1963, חודשיים לפני ההתנקשות. לדבריו, "ה-CIA עקב אחר אוסוואלד באופן אגרסיבי למדי בזמן שהותו שם. יש סיבה להאמין שהוא דיבר בגלוי על הריגת קנדי במקסיקו סיטי ואנשים שמעו אותו אומר זאת". עם זאת, שנון הוסיף כי "שום דבר לא מצביע על יורה שני. לא ראיתי שום פריצות דרך גדולות שמשכתבות את ההיסטוריה הבסיסית של ההתנקשות".
המסמכים החדשים חושפים כיצד ה-CIA ביצע ציתותי טלפון בעיר מקסיקו בין דצמבר 1962 וינואר 1963, כולל הוראות ספציפיות לסוכנים כיצד להאזין לשיחות ולהשתמש בכימיקלים מיוחדים ליצירת סימונים על מכשירי טלפון. קבצים אלה חושפים גם מידע חדש על קשרי המודיעין בין ארה"ב למקסיקו: מתברר שאיש קשר הביטחון של ה-CIA לגבי אוסוואלד במקסיקו היה לואיס אצ'ברייה אלברז, שלימים נהיה נשיא מקסיקו.
התהליך והביקורת על שחרור הקבצים
פרסום הקבצים הדהים את צוות הביטחון הלאומי של טראמפ, שבילה 24 שעות במרוץ להעריך סכנות ביטחוניות לפני הפרסום. כאשר הקבצים שוחררו, זה עורר ביקורת נרחבת: ליברלים טענו שזה רק חזרה על פרסום דומה של ג'ו ביידן לפני שנים, בעוד תומכי MAGA זעמו על כך שהעמודים עדיין הכילו מחיקות והשאירו שאלות.
רבים התלוננו על איכות הסריקה של המסמכים הישנים, שהיו לעתים דהויים ובלתי קריאים. אחרים היו הערות בכתב יד שהיה לגמרי בלתי קריא או כלל מילים מחוקות ושרבוטים. היסטוריונים, כמו דייוויד ג'. גרו, תיארו את הפרסום כ"בלתי חדיר באופן מעמיק יותר מכל הקודמים", וציינו שייקח יומיים רק לפתוח את כל 80,000 העמודים של המסמכים ששוחררו.
חרף הביקורת, הנציגה הרפובליקנית אנה פאולינה לונה, שהובילה את כוח המשימה להסרת הסיווג של רשומות ההתנקשות בקנדי, כתבה ברשת החברתית "הבטחות שניתנו, הבטחות שקוימו". גם מנהלת המודיעין הלאומי טולסי גאבארד טענה שטראמפ "מוביל עידן חדש של שקיפות מקסימלית", אם כי משתמשי רשת הגיבו עם צילומי מסך של מסמכים מצונזרים מהפרסום.
מלבד קבצי קנדי, שוחררו גם מסמכים הנוגעים להתנקשויות באחיו רוברט ובד"ר מרטין לותר קינג, אם כי מחברים ומומחים לא ציפו למצוא בהם "אקדח מעשן" או גילויים משמעותיים.
למרות שפרסום המסמכים לא שינה באופן דרמטי את ההבנה הרווחת של אירועי ההתנקשות, הוא מספק תובנות חדשות על פעילות הביון האמריקני בתקופת המלחמה הקרה וממחיש את המתח המתמשך בין שקיפות, ביטחון לאומי, וזכות הציבור לדעת - נושאים שממשיכים להדהד בפוליטיקה האמריקנית עד היום.