ממשלת ארצות הברית החילה איסור חדש ומקיף על אנשי ממשל אמריקאים בסין, בני משפחותיהם וקבלנים בעלי סיווג ביטחוני, האוסר עליהם לקיים יחסים רומנטיים או מיניים עם אזרחים סינים. מדיניות זו הוכנסה לתוקף בינואר על ידי השגריר היוצא ניקולס ברנס, זמן קצר לפני עזיבתו את סין ולפני כניסתו של הנשיא דונלד טראמפ לתפקיד. ארבעה גורמים המכירים את הנושא אישרו את המידע לסוכנות הידיעות AP, אך ביקשו להישאר בעילום שם בשל רגישות הנושא והצורך לדון בפרטי הנחיה חסויה חדשה.

ניקולס ברנס (צילום: Kevin Frayer.GettyImages)
ניקולס ברנס (צילום: Kevin Frayer.GettyImages)

בעבר כבר היו לסוכנויות אמריקאיות מסוימות כללים נוקשים בנוגע ליחסים כאלה, אולם מדיניות גורפת של "אי-התרועעות" לא הייתה נהוגה באופן פומבי מאז ימי המלחמה הקרה. זאת בניגוד לנוהג המקובל בארצות אחרות, שם דיפלומטים אמריקאים יוצאים עם מקומיים ואף נישאים להם. סוכנות הידיעות AP לא הצליחה לקבוע בדיוק איך המדיניות החדשה מגדירה את המונח "יחסים רומנטיים או מיניים".

האיסור המקיף הנוכחי הוא הרחבה של מדיניות מוגבלת יותר שיושמה בקיץ שעבר, ואסרה על יחסים רומנטיים ומיניים רק עם אזרחים סינים העובדים כשומרים ואנשי תמיכה בשגרירות האמריקאית ובחמש הקונסוליות בסין. השגריר ברנס הרחיב זאת לאיסור גורף על יחסים עם כל אזרח סיני בסין בינואר, ימים ספורים לפני כניסתו של הנשיא טראמפ לתפקיד.

הרחבת האיסור נדונה לראשונה בקיץ שעבר לאחר שחברי קונגרס פנו לשגריר ברנס בטענה שההגבלות הקיימות אינן מחמירות מספיק. הוועדה המיוחדת של בית הנבחרים לעניין המפלגה הקומוניסטית הסינית סירבה להגיב לבקשת תגובה מטעם AP.

המדיניות החדשה חלה על כל המשלחות האמריקאיות בסין היבשתית - שגרירות בייג'ינג והקונסוליות בגואנגג'ו, שנגחאי, שניאנג וואוהאן, כמו גם הקונסוליה בטריטוריה האוטונומית למחצה של הונג קונג - אך אינה חלה על אנשי ממשל אמריקאים המוצבים מחוץ לסין.

החריג היחיד למדיניות זו הם אנשי ממשל אמריקאים שכבר היו בקשרים עם אזרחים סינים לפני החלת האיסור. הם רשאים לבקש פטור, ואם בקשתם נדחית, עליהם לבחור בין סיום היחסים לבין עזיבת תפקידם. מי שיפר את המדיניות יחויב לעזוב את סין באופן מיידי. המדיניות הועברה לאנשי הממשל האמריקאים בסין בינואר, הן בעל פה והן באופן אלקטרוני, אך לא פורסמה בפומבי.

שימוש בגברים ונשים אטרקטיביים לצורך השגת מידע רגיש הוא טקטיקה ידועה של שירותי מודיעין ברחבי העולם, שהייתה נפוצה במיוחד בתקופת המלחמה הקרה. למחלקת המדינה ולסוכנויות אחרות עם משרדים בסין היו מזה זמן רב דרישות דיווח מחמירות על יחסים אישיים עבור אנשי ממשל אמריקאים המוצבים שם, וכן ליריבים הנחשבים לאיומי מודיעין גבוהים כמו רוסיה או קובה.

מסמכים שהוסר סיווגם של מחלקת המדינה מראים כי ב-1987, ממשלת ארה"ב אסרה על אנשי ממשל במדינות הגוש הסובייטי ובסין להתיידד, לצאת לדייטים או לקיים יחסי מין עם מקומיים, לאחר שחייל מארינס אמריקאי במוסקבה פותה על ידי מרגלת סובייטית. הגבלות אלו הוקלו לאחר התפרקות ברית המועצות ב-1991, בהתאם לדיווחי חדשות מאותה תקופה.

בסין, לא היה קיים איסור גורף כזה במשך שנים רבות. עד ינואר 2025, אנשי ממשל אמריקאים בסין נדרשו רק לדווח למפקחיהם על כל מגע אינטימי עם אזרחים סינים, אך לא נאסר עליהם במפורש לקיים יחסים רומנטיים או מיניים.

דיפלומטים ומומחי מודיעין אמריקאים מציינים כי בייג'ינג ממשיכה להשתמש באופן אגרסיבי ב"מלכודות דבש" כדי להשיג גישה לסודות אמריקאים. אנשי ממשל אמריקאים המוצבים בסין מקבלים תדרוך טרם הצבתם על מקרים שבהם שירותי המודיעין הסיני שלחו נשים אטרקטיביות לפתות דיפלומטים אמריקאים, ומוזהרים שעשרות סוכני ביטחון מדינה סינים עשויים להיות מוצבים במעקב אחר כל דיפלומט בודד שמעניין את הרשויות.

מעט ידוע על מדיניות אי-ההתרועעות של ממשלת ארה"ב במדינות אחרות, כיוון שמדיניות זו נחשבת מסווגת. לא ידוע עד כמה מחמירה מדיניות כזו במדינות אחרות.

משרד החוץ הסיני נמנע מלהגיב ישירות על האיסור, וציין בהצהרה שנשלחה בפקס כי "מתאים יותר לשאול את ארה"ב לגבי שאלה זו." במקביל, סין עצמה מחמירה את הפיקוח שכבר נוקשה על אנשיה בחו"ל, על פי תקנות סיניות, דיווחי חדשות וארבעה אנשים המכירים את הביורוקרטיה הסינית שדיברו בתנאי אנונימיות כדי שיוכלו לדון בנושא רגיש.

בשנים האחרונות החלה בייג'ינג לאכוף בקפדנות תקנות האוסרות קידום לפקידים סינים שבני זוגם רכשו אזרחות זרה, ומגבילות דיפלומטים משהייה ממושכת במדינה אחת, מה שמאלץ חלק מהם לחזור לסין.

משרד החוץ הסיני וגופי ממשל רבים אחרים אוסרים על הפקידים והצוות שלהם לקיים יחסים מיניים או רומנטיים עם אזרחים זרים. על חברי הצבא הסיני או המשטרה חל בכלל איסור לעזוב את סין ללא אישור מפורש מהמפקחים עליהם.

האיסור האמריקאי החדש משקף את המתיחות הגוברת בין וושינגטון לבייג'ינג בשנים האחרונות בנושאי סחר, טכנולוגיה ותחרות גיאופוליטית.