במחנה שטוטהוף נספו כ-65,000 אנשים, כאשר רובם היו פולנים שאינם יהודים. האסירים היהודים שגורשו למחנה הגיעו מוורשה, ביאליסטוק, וממחנות עבודה בכפייה במדינות הבלטיות הכבושות.
בעת מתן גזר הדין בשנת 2022, השופט דומיניק גרוס הדגיש כי "דבר ממה שהתרחש בשטוטהוף לא הוסתר מפורכנר", כפי שדווח על ידי AFP. הוא הוסיף שהנאשמת הייתה מודעת ל"תנאים הקשים ביותר עבור האסירים". על פי הדיווח, פורכנר ניסתה למנוע את משפטה על ידי בריחה מבית האבות בו התגוררה, אך נתפסה על ידי המשטרה בעיר המבורג הסמוכה.
גזר דינה של פורכנר בוצע בבית משפט לנוער מכיוון שהייתה נערה כאשר ביצעה את פשעיה. היא הייתה האישה הראשונה מזה עשורים שהועמדה לדין בגרמניה בגין פשעים שבוצעו תחת המשטר הנאצי. בשנת 2024, בית משפט גרמני דחה ערעור שהגישה פורכנר נגד גזר דינה.
בית המשפט הפדרלי לצדק קבע כי פורכנר "ידעה, ובאמצעות עבודתה תמכה במכוון בעובדה ש-10,505 אסירים נרצחו באכזריות באמצעות הרעלות גז, באמצעות תנאים עוינים במחנה", באמצעות העברתם למחנה המוות אושוויץ ובאמצעות שליחתם לצעדות מוות בסוף המלחמה.
שטוטהוף היה מחנה הריכוז האחרון ששוחרר לאחר השואה.