מה קורה כשהבת שחותכת קשר עם הוריה במשך עשרות שנים מגלה בצוואה שהיא "זוכה" ל-100 ש"ח בלבד? אם לשלושה – שתי בנות ובן – הלכה לעולמה והותירה אחריה עיזבון בשווי של מיליונים. בצוואתה, בחרה להוריש את כל רכושה לבת אחת בלבד. לבתה השנייה, שהייתה בנתק ממנה מזה כשלושה עשורים, הורישה סכום סמלי בלבד: מאה שקלים חדשים.
"התנהגותה כלפי וכלפי בעלי המנוח משך כל השנים לא הייתה ראויה ופגעה בנו קשות", כתבה האם בצוואה, שנערכה כבר בשנת 2011. "הנני מצווה 100 ש"ח בלבד".
אלא שבמהלך ההליך המשפטי הוצגו ראיות רפואיות ועדויות שמלמדות אחרת. הצוואה, כאמור, נערכה בשנת 2011 – תקופה בה האם הייתה בבריאות תקינה, הן פיזית והן קוגניטיבית. הרופאים והמסמכים קבעו במפורש: היא הייתה בעלת "בוחן מציאות תקין", ידעה בדיוק מה היא עושה, והבינה את משמעות הצוואה. רק בשנת 2019, שמונה שנים מאוחר יותר, החל מצבה הקוגניטיבי להתדרדר, מה שהוביל לפתיחת הליך למינוי אפוטרופוס.
העובדת הסוציאלית שליוותה את ההליך סיפקה לבית המשפט תמונה מלאה: מיכאלה ניתקה קשר עם הוריה לפני כ-30 שנה, לא הייתה בקשר, לא הגיעה לבקר, ולא שמרה על מגע – בשום אופן. מנגד, ילדיה האחרים של האם – הבת היורשת והבן – היו נוכחים ופעילים בחייה. הם ליוו אותה לרופאים, דאגו לרווחתה, הוציאו לה כסף מהכספומט כשנזקקה לכך, ולמעשה – היו לצידה לאורך כל הדרך.
בית המשפט בחן את העדויות, את המסמכים, ואת לשון הצוואה עצמה. הוא לא מצא כל ראיה להשפעה בלתי הוגנת, והבהיר למיכאלה כי הסיכוי שלה לנצח בתיק – קלוש ביותר. לפיכך, המליץ לה לחזור בה מהתנגדותה לצוואה ולחסוך מעצמה הליך משפטי ארוך ומייגע. מיכאלה קיבלה את ההמלצה – ו"נהנתה" מירושה בגובה 100 ש"ח, בדיוק כפי שקבעה אמה.