המדענים כבר לא מהססים לומר כן: יש חיים בחלל החיצון - כוכב לכת חדש נמצא

סימנים מפתיעים שנמצאו על כוכב לכת מרוחק מרמזים על אפשרות שהאנושות מחפשת מזה עשרות שנים: יש עוד חיים נוספים בחלל

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
הכוכב K2-18b, ייתכן שיש עליו חיים
הכוכב K2-18b, ייתכן שיש עליו חיים | צילום: NASA

כוכב הלכת K2-18b מקיף נמצא באזור המכונה ״האזור הראוי למגורים״. הכוכב גדול פי 2.6 ומסיבי פי 8.6 מכדור הארץ, ומומחים מאמינים שהוא כנראה מכוסה באוקיינוס - מה שהופך אותו למה שהם מכנים ״כדור הייסיאני״ (Hycean planet). למרות שהטמפרטורה של הכוכב דומה לזו של כדור הארץ, מסלולו סביב כוכב האם שלו קרוב כל כך, שהקפה של שנה נמשכת רק 33 ימים ארציים.

במחקר מוקדם יותר, המדענים זיהו לראשונה בהיסטוריה מולקולות מבוססות פחמן - מתאן ודו-תחמוצת הפחמן - באטמוספירה של אקסופלנטה הנמצאת באזור הראוי למגורים (K2-18b). המחקר החדש, שנעשה באמצעות ניתוח נתונים מתקדם, הוביל לתגלית משמעותית יותר: זיהוי התרכובות דימתיל סולפיד (DMS) ודימתיל דיסולפיד (DMDS). חשיבות התגלית נובעת מכך שעל כדור הארץ, תרכובות אלו מיוצרות אך ורק על ידי אורגניזמים חיים.

הממצא המפתיע במיוחד הוא ריכוז החומרים: בעוד שעל כדור הארץ ריכוזי DMS ו-DMDS נמוכים מאוד (פחות מחלק אחד למיליארד בנפח), על K2-18b הריכוז גבוה פי אלפים - יותר מ-10 חלקים למיליון. הבדל דרמטי זה מספק נקודה נוספת למחקר ולהבנת התנאים הייחודיים הקיימים על כוכב לכת זה.

עם זאת, פרופסור מדהוסודן מדגיש כי בעוד שהתוצאות מרגשות, חיוני להשיג יותר נתונים לפני שטוענים שנמצאו חיים בעולם אחר. הוא מציין שלמרות האופטימיות הזהירה, ייתכנו תהליכים כימיים לא ידועים שפועלים על K2-18b שעשויים להסביר את הממצאים. לכן, תצפיות נוספות מטלסקופ החלל ג'יימס ווב נדרשות כדי לעזור לאשר שהתוצאות אינן מקריות. בנוסף, הצוות מתכנן לערוך ניסויים נוספים כדי לקבוע האם DMS ו-DMDS יכולים להיווצר באופן לא ביולוגי ברמה המזוהה כרגע.

״זו עשויה להיות נקודת המפנה, שבה פתאום השאלה האם אנחנו לבד ביקום היא שאלה שאנחנו יכולים לענות עליה״ אמר הפרופסור.

טלסקופ החלל ג'יימס ווב מזהה ירידה בבהירות האור מהכוכב. חלק קטן מאוד מהאור עובר דרך האטמוספירה של כוכב הלכת בדרכו אלינו, הגזים באטמוספירה "בולעים" חלק מהאור בתדרים מסוימים. דפוס הבליעה הזה יוצר מעין "טביעת אצבע" ייחודית לכל גז, המדענים מנתחים את דפוסי הבליעה כדי לזהות אילו גזים נמצאים באטמוספירה.

"זוהי עדות עצמאית לחלוטין", מדגיש פרופסור מדהוסודן. "השתמשנו במכשיר שונה ובטווח אורכי גל שונה שאין לו שום חפיפה עם התצפיות הקודמות. ובכל זאת, האות הגיע חזק וברור".

אחד האתגרים בזיהוי המדויק הוא שהמולקולות DMS ו-DMDS שייכות לאותה משפחה כימית ויש להן מאפיינים ספקטרליים דומים. שתיהן נחשבות לסימנים ביולוגיים פוטנציאליים. תצפיות עתידיות יוכלו לעזור להבחין בינן בצורה טובה יותר.

תגיות:
חלל
/
מערכת השמש
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף