מה יכולות להיות ההשלכות של תקופה ארוכה ללא מין? ד"ר סניידר מציין: "כשאנשים מנסים לחקור את ההשפעות הביולוגיות של קיום יחסי מין לעומת היעדר יחסי מין, הם בדרך כלל מניחים שאנשים מקיימים יחסי מין - מדובר בזמן איכות. אבל כמטפל מין, אני שומע בעיקר על מין גרוע – שאגדיר כאן כמין שלא גורם לך להרגיש טוב. אני רואה לא מעט זוגות חסרי מין שבעבר קיימו סקס גרוע, ושאומרים לי שסקס גרוע הוא גרוע יותר מאשר חוסר מין לחלוטין".
התוצאות הראו שחוזק שרירי רצפת האגן של הקבוצה שחוותה אורגזמות בנוסף לתרגילי שרירי האגן היה גבוה משמעותית. ד"ר רייט מציינת שהתרגילים לבדם היו יעילים, "אבל אם הוספת לכך אורגזמות סדירות, רצפת האגן שלך התחזקה אפילו יותר".
אורגזמה עוזרת באמצעות אימון אותם שרירים: "היא מובילה להתכווצויות של רצפת האגן. וככל ששרירי רצפת האגן שלך חזקים יותר, כך הם מתכווצים טוב יותר במהלך אורגזמה, והאורגזמה מרגישה טוב יותר".
לגבי השאלה מה קורה לרצפת האגן כשמפסיקים לחוות אורגזמות דרך מין, במיוחד אחרי גיל 50 כשהזדקנות וגיל המעבר יכולים להוביל להחלשתה, ד"ר רייט מייעצת: "כל תרגיל שמכווץ את רצפת האגן יעזור לה לשמור על חוזקה. עשי זאת עם משקולות לרצפת האגן, אבל אורגזמה היא דרך נוספת לעזור לרצפת האגן".
ד"ר בג'טי מוסיפה: "פעילות מינית תכופה ובריאה עשויה לשקף מערכת יחסים תומכת, בעוד שאנו יודעים שבידוד חברתי הוא גורם משמעותי לדמנציה". כשנשאלה האם הימנעות ממין יכולה לתרום להידרדרות קוגניטיבית, היא השיבה: "לא הבחנתי בכך בפרקטיקה הנוירולוגית שלי".
ד"ר בג'טי, מחברת הספר "The Phone Fix", מרחיבה על הנושא: "לאורך זמן, פעילות מינית סדירה עשויה לשפר קרבה רגשית ולהפחית חרדה, במיוחד אם היא מחזקת מערכת יחסים בריאה". עם זאת, היא מציינת שיש הסתייגויות, אם הסקס הוא מקור של מתח או מצוקה, הוא ישפיע לרעה על הרווחה הכללית.
ד"ר רייט מדגישה נקודה חשובה: "זה לא המין לבדו שיש לו את כל ההשפעות החיוביות האלה. מין הוא דרך אחת להרגיש אינטימיות, חיבור ורגיעה. אבל אתה יכול לחיות חיים מאושרים מאוד אם אתה יכול למצוא את זה בדרכים אחרות".
מחקרים אחרים הראו שאצל נשים, אריכות ימים קשורה יותר לאיכות וההנאה מהסקס מאשר לכמות. היא מוסיפה שאין הוכחה ישירה שהימנעות ממין מקצרת או מאריכה את החיים: "פשוט לא עשו את המחקר הזה".
ד"ר רייט מציינת קשר חשוב בין בעיות זקפה ובריאות הלב: "אובדן זקפה יכול להיות סימן למחלות לב, כולסטרול בעורקים וסוכרת. בערך 50 אחוז מהגברים סובלים מבעיות זקפה בגיל 50, יש להם בעיות בשמירה על זקפה או שהיא לא תהיה חזקה מאוד. עשרה אחוזים בכלל לא מגיעים לזקפה".
לגבי גברים שכבר סבלו מהתקפי לב, היא מוסיפה ממצא חשוב: "כששואלים אותם אם סבלו מבעיות זקפה, בממוצע זה מתחיל שנתיים עד חמש שנים לפני התקף הלב הראשון שלהם. אובדן זקפות בוקר יכול להיות הסימן המוקדם הראשון לבעיות לב".
המחקר הראה גם שלגברים שפלטו זרע 21 פעמים בחודש היה סיכון נמוך ב-20 אחוז לסרטן הערמונית בהשוואה לגברים שפלטו זרע ארבע עד שבע פעמים בחודש. ד"ר רייט מציינת שמחקרים נוספים מצאו קשרים דומים: "אם אתה לא פולט זרע באופן קבוע יש לך סיכוי גדול יותר לסרטן הערמונית. זה לא חייב להיות מין עם בן/בת זוג. זה יכול להיות גם לבד".
האריסון מציינת גורמים אפשריים לירידה בפעילות המינית: "ייתכן שאת מרגישה חוסר ביטחון נואש, שהולך יד ביד עם בעיות החיים, אולי מרגישה שהגוף שלך השתנה". היא מציינת שגם מתח או בעיות בריאותיות יכולים להשפיע, וממליצה לבדוק עם רופא אם יש שינוי דרמטי בעניין במין.
דפוס נפוץ שיכול להוביל לקיפאון מיני הוא כאשר אדם אחד תמיד יוזם ואילו השני תמיד נמנע: "כשאנשים לא מקיימים יחסי מין לזמן רב, הם יכולים לפתח נרטיבים שונים לחלוטין לגבי הסיבות לכך", מסבירה האריסון. "ובגלל שקשה לדבר על זה, חלק עלולים לפרש את המצב בצורה קטסטרופלית, מה שיכול להכביד עליהם ולפגוע בהערכה העצמית, אלא אם כן הם מוצאים דרך להתאפס יחד".
האריסון מדגישה את חשיבות האינטימיות הפיזית מעבר למין: "יש הבדל בין 'אין מין בחדר השינה' ובין 'אין מערכת יחסים פיזית'. מין הוא הרבה יותר מהמעשה עצמו – יש כל כך הרבה חיבור שזוג יכול לחוות אם הם יכולים להיכנס לדיאלוג שכולל קשר עין, מגע, משחקיות וחושניות. זה יגרום לזוג להרגיש שיש להם גם מרכיב ארוטי ושהם לא רק חברים שהיו פעם אוהבים".
במקרים שבהם המין נדיר מאוד ואחד מבני הזוג מוטרד מכך יותר מהשני, האריסון מכירה בקושי: "זה יכול להיות כואב להכיר בכך, וקשה להעלות את זה". היא ממליצה על גישה עדינה – להימנע מביקורת ובמקום זאת להתמקד בחיובי: "אתם יכולים לומר, 'אני מתגעגע להרגיש קרוב אליך פיזית'" במקום רק לדרוש מין.