בני הזוג נשואים כבר 30 שנה. שניהם בעשור השביעי לחייהם. הבעל בן 67, האישה בת 64. לשניהם עסקים נפרדים ויש להם שלושה ילדים ושמונה נכדים.
הבעל טוען כי אשתו אמרה לו: "אנחנו כל כך הרבה שנים ביחד, יש לנו ילדים, יש לנו נכדים ורכוש לא מועט, חבל לפרק את החבילה". לדבריו אשתו הציעה לו לנהל קשר פתוח עם אישה אחרת, "כל אחד לעצמו". הבעל סירב ודרש מאשתו לחדול. האישה התעקשה, רגע לפני הדיון הראשון בבית המשפט למשפחה הגיעו הצדדים להסכם.
מההסכם עולה בין היתר - וכך נכתב: "לכל אחד מהצדדים תהיה הזכות לקיים 'קשרים פרטיים' בצורה מידתית עם חברים אחרים, לרבות פעילויות קצרות עמם".
עו"ד סולן המליצה לבעל לדרוש מאשתו כתנאי להסכמה לקיים נישואין פתוחים, שתוותר על הזכויות העתידיות שיגיעו לבעל, כל זאת במקרה ויתגרשו וההסכם לנישואין פתוחים לא יצלח. האישה סירבה בתחילה אבל הבעל התעקש.
בית המשפט למשפחה נתן, לראשונה תוקף של פסק דין לבני הזוג לנהל נישואין פתוחים בהסכמה ולהמשיך להתגורר יחד באותה דירה בכפוף לכך שההעדרויות יהיו בגדר הסביר והקשר הזוגי האחר יהיה מידתי.